Ch 26 מתיו

מתיו 26

26:1 וזה קרה ש, כאשר ישו השלים את כל המילים האלה, הוא אמר לתלמידיו,
26:2 "אתה יודע שאחרי ימי הפסח יחל, ואת בן האדם יימסר להיצלב."
26:3 ואז מנהיגי הכוהנים וזקני העם התקבצו בבית המשפט של הכהן הגדול, שהוזעק קיפא.
26:4 והם טיכסו עצה כך על ידי מרמה הם עלולים להשתלט ישו ולהרוג אותו.
26:5 אבל הם אמרו, "לא ביום חג, שמא אולי ייתכן שיש מולה בקרב העם."
26:6 וכאשר ישו היה בבתניה, בבית של שמעון המצורע,
26:7 אישה ויגש אליו, מחזיק קופסא בהט של משחה יקרה, והיא שפכה אותה מעל ראשו בעודו שכיבה על השולחן.
26:8 אבל תלמידיו, רואה את זה, רגז, אומר: "מהי המטרה של פסולת זו?
26:9 בשביל זה יכול נמכר עבור הרבה, כדי לתת לעניים."
26:10 אבל ישו, ידיעה זו, אמר להם: "למה אתה מטריד את האישה הזאת? שהרי היא עשתה מעשה טוב לי.
26:11 עבור העניים תמיד יהיה לכם איתך. אבל אתה תמיד לא תהיה לי.
26:12 לקבלת שוטף את המשחה הזאת על הגוף שלי, היא הכינה לקבורה שלי.
26:13 אמן אני אומר לכם, בכל מקום הבשורה הזאת תהיה הטיף בעולם כולו, מה היא עשתה כן תהיה אמר, לזכר אותה."
26:14 ואז אחד משנים עשר, שהוזעק יהודה איש קריות, הלכתי מנהיגי הכוהנים,
26:15 והוא אמר להם, "מה אתה מוכן לתת לי, אם אני נותן לו על שמך?"אז הם מינו שלושים שקלי הכסף בשבילו.
26:16 ומכאן ואילך, הוא ביקש הזדמנות לבגוד בו.
26:17 אז, ביום הראשון של חג המצות, תלמידיו ניגש ישו, אומר, "איפה אתה רוצה מאיתנו להתכונן לך לאכול את הפסח?"
26:18 אז ישו אמר, "לך אל העיר, על אחת מסוימת, ואמרת אליו: "אמרה המורה: הזמן שלי הוא ליד. אני מתבונן הפסח איתך, יחד עם התלמידים. "
26:19 ואת תלמידיו עשו בדיוק כמו ישו מונה אותם. והם מוכנים הפסח.
26:20 אז, כשהערב הגיע, הוא ישב ליד שולחן עם שנתי עשרת תלמידיו.
26:21 ובעוד הם אכלו, הוא אמר: "אמן אני אומר לכם, שאחד מכם עומד לבגוד בי. "
26:22 ו להיעצב מאוד, כל אחד מהם התחיל לומר, "לְלֹא סָפֵק, זה לא אני, לורד?"
26:23 אבל הוא הגיב באומרו: "הוא מי טובל את ידו איתי לתוך התבשיל, באותו ימםרני.".
26:24 אכן, בן אדם הולך, בדיוק כפי שהיא נכתבה עליו. אך אבוי שהאדם ידי מי בן אדם יהיה נבגד. זה יהיה טוב יותר עבור אותו אדם אם הוא לא היה נולד. "
26:25 ואז יהודה, מי בגד בו, הגיב באומרו, "לְלֹא סָפֵק, זה לא אני, לִשְׁלוֹט?"אמר ליה, "אמרת את זה."
26:26 עכשיו בזמן שהם אכלו את הארוחה, ישוע לקח לחם, והוא בירך ושבר ונתן אותו תלמידיו, והוא אמר: "קח ולאכול. זהו הגוף שלי."
26:27 וזה לוקח את הגביע, הוא הודה לאל על. והוא נתן להם את זה, אומר: "שתו מעכשיו זה, כולכם.
26:28 בשביל זה הוא הדם שלי של הברית החדשה, אשר יישפך עבור רבים כמו מחילת החטאים.
26:29 אבל אני אומר לכם, אני לא שותה שוב מן הפרי הזה של גפן, עד שיום כאשר אני אשתה את זה חדש איתך בממלכת אבא שלי."
26:30 ואחרי המנון הושר, הם יצאו אל הר הזיתים.
26:31 ואז אמר להם ישוע: "כולכם תיפול ממני בלילה הזה. בשביל זה כבר נכתב: "אני אכה הרועה, ואת הכבשים של הלהקה יפוזרו."
26:32 אבל אחרי שאני עליתי שוב, אני אלך לפני שאתה לגליל."
26:33 אז פיטר הגיב באומרו לו, "גם אם כולם נפל רחוק ממך, אני אף פעם לא אפול משם."
26:34 אמר לו ישוע, "אמן אני אומר לכם, כי הלילה הזה, לפני התרנגול הקורא, תתכחש לי שלוש פעמים. "
26:35 פיטר אמר לו, "גם אם יש צורך בשבילי למות איתך, לא אכחד ממך." וכל תלמידיו דברו באופן דומה.
26:36 אז ישו הלך איתם לגינה, אשר נקרא Gethsemani. והוא אמר לתלמידיו, "שב כאן, בזמן שאני הולך לשם ולהתפלל."
26:37 וזה לוקח איתו פיטר והשניים בני זבדי, הוא התחיל לְהֵעָצֵב ועצוב.
26:38 ואז הוא אמר להם: "הנשמה שלי היא עצובה, אפילו עד מוות. הישאר כאן ולשמור משמרת איתי."
26:39 וממשיך עוד קצת, הוא נפל להשתטח על פניו, מתפלל ואומר: "אבא שלי, אם זה אפשרי, בואו גביע זה לעבור ממני. עם זאת, באמת, רק לא כמו שאני יהיה, אבל כפי שאתה ודאי."
26:40 והוא ניגש תלמידיו ומצא אותם ישנים. והוא אמר פיטר: "כך, היו לך לא מסוגל לשמור איתי משמרת מחאה למשך שעה אחת?
26:41 להיות ערניים ומתפללים, כך שאתה לא יכול להיכנס לתוך פיתוי. אכן, הרוח חפצה, אבל הבשר חלש."
26:42 שוב, פעם שנייה, הוא הלך והתפלל, אומר, "אבא שלי, אם גביע זה לא יכול לעבור משם, אלא אם כן אני שותה אותו, תן שלך ייעשה."
26:43 ושוב, הוא הלך ומצא אותם ישנים, עבור עיניהם היו כבדות.
26:44 ולהשאיר אותם מאחור, הוא שוב הלך והתפלל בפעם השלישית, אמירת המילים הזהות.
26:45 אחר כך הוא ניגש תלמידיו ואמר להם: "לישון עכשיו והשאר. הנה, השעה משכה ליד, ואת בן האדם יימסר לידי חוטאים.
26:46 קום; תן לנו ללכת. הנה, הוא שיבגוד בי מתקרב."
26:47 בעודו מדבר, הנה, יְהוּדָה, אחד משנים עשר, הגיע, ועמו היה קהל גדול עם בחרבות ובמקלות, נשלח מן המנהיגים של הכוהנים וזקני העם.
26:48 והוא שבגד בו נתן להם סימן, אומר: "מי אני אנשק, זה הוא. להשתלט עליו."
26:49 וחייבים להיעשות במהירות ציור קרוב ישו, הוא אמר, "ברד, מאסטר." והוא נישק אותו.
26:50 ואמרתי לו ישוע, "חָבֵר, לאיזו מטרה יש לך לבוא?" אחר כך ניגשו, והם לשים את ידיהם על ישו, והם החזיקו אותו.
26:51 והנה, אחד מאותם שהיו עם ישו, והושיט את ידו, שלף את חרבו והיכה את משרתו של הכהן הגדול, ניתוק אוזן.
26:52 אז אמר לו ישוע: "שים את החרב שלך בחזרה במקומו. עבור כל מי לוקח את החרב תיכרת בחרב.
26:53 או שמא אתה חושב שאני לא יכול לשאול את אבא שלי, כדי שהוא ייתן לי, אפילו עכשיו, יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים?
26:54 אז איך היה הכתובים להתגשם, אשר אומרים כי זה חייב להיות כך?"
26:55 באותה שעה, ישו אמר ההמונים: "אתה יצאת החוצה, כאילו כדי שודד, עם חרבות ואלות כדי לתפוס אותי. עם זאת ישבתי יומי איתך, ללמד במקדש, ואתה לא להשתלט עלי.
26:56 אבל כל זה קרה כל כך כי כתבי הנביאים עלולים להתגשם." ואז כל התלמידים ברחו, נטישה לו.
26:57 אבל אלה שהחזיקו ישו הובילו אותו קיפא, הכהן הגדול, איפה הסופרים והזקנים הצטרפו יחד.
26:58 ואז פיטר אחריו ממרחק, ככל שבית המשפט של הכהן הגדול. והולך בתוך, הוא התיישב עם משרתיו, כך שאולי הוא רואה את הסוף.
26:59 ואז מנהיגי הכוהנים ואת כל חברי המועצה ביקשו עדות שקר נגד ישו, כך הם עלולים להעביר אותו למוות.
26:60 והם לא מוצאים שום, למרות עדי שקר רב לא הלך קדימה. אז, בסוף מאוד, שני עדי השקר בא קדימה,
26:61 והם אמרו, "האיש הזה אמר: "אני יכול להרוס את בית המקדש של אלוהים, ו, לאחר שלושה ימים, כדי לשקם אותו.""
26:62 והכוהן הגדול, עולה, אמר לו, "אין לך מה להגיב למה אלה אלה להעיד נגדך?"
26:63 אבל ישו היה שותק. והכוהן הגדול אמר לו, "אני לאגד לך שבועה אל אלוהים חי כדי לספר לנו אם אתה הוא המשיח, בנו של אלוהים."
26:64 אמר לו ישוע: "אמרת את זה. זאת באמת אני אומר לך, להלן והייתם רואים בן אדם יושב לימינו של הכוח של אלוהים, ו ובא עם ענני השמים."
26:65 ואז הכהן הגדול קרע את בגדיו, אומר: "הוא blasphemed. למה אנחנו עדיין צריכים עדים? הנה, עכשיו שמעת את חילול הקודש.
26:66 איך זה נראה לך?" אז הם הגיבו באומרו, "הוא אשם עד מוות."
26:67 ואז הם יורקים בפניו, והם פגעו בו באגרופים. ואחרים מכים בפניו עם כפות ידיהם,
26:68 אומר: "נבואה בשבילנו, O ישו. מי הוא זה נשמע לכם?"
26:69 עם זאת, באמת, פיטר ישב בחוץ בחצר. וזה שפחה ניגשה אליו, אומר, "אתה גם היה עם ישו הגלילי."
26:70 אבל הוא הכחיש את זה לעיני כולם, אומר, "אני לא יודע מה אתה אומר."
26:71 אז, כשיצא ליד השער, שפחה אחרת ראתה אותו. ואומר מי שהיו שם, "האיש הזה גם היה עם ישוע מנצרת."
26:72 ושוב, הוא הכחיש את זה עם שבועה, "כי אני לא מכיר את האיש."
26:73 ואחרי קצת זמן, אלה שעמדו הגיעו סמוך ואמר לפיטר: "בֶּאֱמֶת, אתה גם אחד מהם. שהרי גם אופן הדיבור שלך מגלה לך."
26:74 ואז הוא התחיל לקלל להישבע שהוא לא הכיר את האיש. ומיד קרא התרנגול.
26:75 ופיטר זכר את המילים של ישו, אשר שאמר: "לפני התרנגול הקורא, תתכחש לי שלוש פעמים." וזה הולך מחוץ, הוא בכי תמרורים.