Divine Mercy Sunday
First Reading
The Acts of the Apostles 4: 32-37
| 4:32 | Then the multitude of believers were of one heart and one soul. Neither did anyone say that any of the things that he possessed were his own, but all things were common to them. |
| 4:33 | And with great power, the Apostles were rendering testimony to the Resurrection of Jesus Christ our Lord. And great grace was in them all. |
| 4:34 | And neither was anyone among them in need. For as many as were owners of fields or houses, selling these, were bringing the proceeds of the things that they were selling, |
| 4:35 | and were placing it before the feet of the Apostles. Then it was divided to each one, just as he had need. |
| 4:36 | Now Joseph, who the Apostles surnamed Barnabas (which is translated as ‘son of consolation’), who was a Levite of Cyprian descent, |
| 4:37 | since he had land, he sold it, and he brought the proceeds and placed these at the feet of the Apostles. |
קריאה שניה
ג'ון הראשון 5: 1- 6
| 5:1 | כל מי שמאמין שישוע הוא המשיח, נולד מאלוהים. וכל מי שאוהב את אלוהים, מי מספק את הלידה הזו, אוהב גם את מי שנולד מאלוהים. |
| 5:2 | בדרך זו, אנו יודעים שאנו אוהבים את אלה שנולדו מאלוהים: כשאנו אוהבים את אלוהים ועושים את מצוותיו. |
| 5:3 | כי זו אהבת ה': שנשמור את מצוותיו. ומצוותיו אינם כבדים. |
| 5:4 | כי כל מה שנולד מאלוהים מתגבר על העולם. וזה הניצחון שמנצח את העולם: האמונה שלנו. |
| 5:5 | מי זה שמתגבר על העולם? רק מי שמאמין שישוע הוא בן האלוהים! |
| 5:6 | זה זה שבא במים ובדם: ישו. לא רק במים, אלא על ידי מים ודם. והרוח היא המעידה שהמשיח הוא האמת. |
בְּשׂוֹרָה
ג'ון 20: 19- 31
| 20:19 | לאחר מכן, when it was late on the same day, on the first of the Sabbaths, and the doors were closed where the disciples were gathered, for fear of the Jews, Jesus came and stood in their midst, וַיֹּאמֶר לָהֶם: "שלום לך." |
| 20:20 | And when he had said this, he showed them his hands and side. And the disciples were gladdened when they saw the Lord. |
| 20:21 | לָכֵן, he said to them again: “Peace to you. As the Father has sent me, so I send you.” |
| 20:22 | When he had said this, he breathed on them. וַיֹּאמֶר לָהֶם: “Receive the Holy Spirit. |
| 20:23 | Those whose sins you shall forgive, they are forgiven them, and those whose sins you shall retain, they are retained.” |
| 20:24 | עכשיו תומס, אחד מהשנים עשר, מי שמכונה התאום, לא היה איתם כשישוע הגיע. |
| 20:25 | לָכֵן, אמרו לו שאר התלמידים, "ראינו את ה'." אבל הוא אמר להם, "אלא אם כן אראה בידיו את סימן הציפורניים ואכניס את אצבעי למקום הציפורניים, והניח את ידי אל הצד שלו, לא אאמין." |
| 20:26 | ואחרי שמונה ימים, שוב היו תלמידיו בפנים, ותומס היה איתם. ישו הגיע, למרות שהדלתות היו סגורות, ויעמוד בתוכם ויאמר, "שלום לך." |
| 20:27 | הַבָּא, הוא אמר לתומס: "תסתכל על הידיים שלי, והנח את האצבע שלך כאן; וקרוב את היד שלך, ולהניח אותו לצדי. ואל תבחר להיות לא מאמין, אבל נאמן." |
| 20:28 | תומס הגיב ואמר לו, "אדוני ואלוהים שלי". |
| 20:29 | אמר לו ישוע: "ראית אותי, תומס, אז האמנת. אשרי מי שלא ראה ובכל זאת האמין". |
| 20:30 | Jesus also accomplished many other signs in the sight of his disciples. These have not been written in this book. |
| 20:31 | But these things have been written, so that you may believe that Jesus is the Christ, בן האלוהים, and so that, in believing, you may have life in his name. |