ישעיהו

ישעיהו 1

1:1	חזון ישעיהו, בנו של עמוס, אשר ראה על יהודה וירושלים, בימי עוזיהו, ג'ואת'ם, אחז, וחזקיהו, מלכי יהודה.
1:2	להקשיב, הו שמים, ושימו לב, הו אדמה, כי ה' דיבר. טיפחתי וגידלתי ילדים, אבל הם דחו אותי.
1:3	שור מכיר את בעליו, וחמור יודע את אבוס אדוניו, אבל ישראל לא הכירה אותי, ועמי לא הבינו.
1:4	אוי לעם חוטא, עם עמוס עוון, צאצא מרושע, ילדים ארורים. הם נטשו את ה'. הם חיללו את קדוש ישראל. הם נלקחו אחורה.
1:5	מאיזו סיבה אמשיך להכות אותך, ככל שאתה מגדיל את העבירות? כל הראש חלש, וכל הלב מתאבל.
1:6	מכף הרגל, אפילו עד לראש הראש, אין תקינות בפנים. פצעים וחבורות ונפיחות פצעים: אלה אינם חבושים, ולא מטופלים בתרופות, ולא מרגיע עם שמן.
1:7	אדמתך שוממה. הערים שלך עלו באש. זרים טורפים את הכפר שלך לעיניך, וַיִּהְיֶה לְשִׁמְמָה, כאילו הרוס על ידי אויבים.
1:8	ובת ציון תישאר מאחור, כמו סוכה בכרם, וכמו מחסה בשדה מלפפונים, וכמו עיר המושחתת.
1:9	אם ה' צבאות לא היה מוריש לנו צאצאים, היינו כמו סדום, והיינו דומים לעמורה.
1:10	הקשיבו לדבר ה', אתם מנהיגי אנשי סדום. הקשיבו היטב לחוק אלוקינו, הו, בני עמורה.
1:11	ריבוי קרבנותיך, מה זה בשבילי, אומר ה'? אני מלא. אני לא רוצה שואות של אילים, ולא שומן של שומן, ולא דם של עגלים ושל כבשים ושל עזים.
1:12	כשאתה מתקרב לנגד עיני, מי זה שדורש את הדברים האלה מידיך, כדי שתהלך בחצרותי?
1:13	אתה לא צריך עוד להקריב קורבן לשווא. קטורת היא תועבה בעיני. החדשים והשבתות ושאר ימי החג, אני לא אקבל. ההתכנסויות שלך הן עוונות.
1:14	נפשי שונאת את ימי ההכרזה והחגיגיות שלך. הם הפכו להיות מטרידים עבורי. אני עמל כדי לסבול אותם.
1:15	וכך, כשאתה מושיט ידיים, אפנה את עיני ממך. וכאשר אתה מרבה בתפילותיך, אני לא אשים לב לך. כי ידיך מלאות דם.
1:16	לִשְׁטוֹף, להיות נקי, הסר את רוע כוונותיך מעיני. להפסיק לפעול בצורה מעוותת.
1:17	למד לעשות טוב. חפשו שיפוט, לתמוך במדוכאים, שופט עבור היתום, להגן על האלמנה.
1:18	ואז לגשת ולהאשים אותי, אומר ה'. לאחר מכן, אם חטאיך הם כמו ארגמן, יעשו לבנים כשלג; ואם הם אדומים כמו ורמיליון, הם יהיו לבנים כמו צמר.
1:19	אם אתה מוכן, ואתה מקשיב לי, אז תאכל את טוב הארץ.
1:20	אבל אם אתה לא מוכן, ואתה מעורר בי כעס, אז החרב תאכל אותך. כי פי ה' דיבר.
1:21	איך יש לעיר הנאמנה, מלא בשיפוטיות, להפוך לזונה? הצדק חי בה, אבל עכשיו רוצחים.
1:22	הכסף שלך הפך לצמית. היין שלך התערבב במים.
1:23	המנהיגים שלך לא נאמנים, מקורבי הגנבים. כולם אוהבים מתנות; הם רודפים אחר תגמולים. הם לא שופטים עבור יתומים, ודין האלמנה אינו מובא בפניהם.
1:24	בגלל זה, ה' אלוהי צבאות, כוחה של ישראל, אומר: אה! אני אתנחם על אויבי, וְאִתְיַצֵּק מִפְּנֵי יְרִיבַי.
1:25	ואני אפנה את ידי אליך. וְאִתְמַכֵּן אֶת הַשֶּׁלֶת שֶׁלְּךָ לְטָהוֹר, ואני אקח את כל הפח שלך.
1:26	ואני אחזיר את שופטיך, כדי שיהיו כמו קודם, והיועצים שלך כמו בזמנים עברו. אחרי זה, תיקרא עיר הצדיקים, העיר הנאמנה.
1:27	ציון תיגאל במשפט, והם יחזירו אותה לצדק.
1:28	וימחץ את הארורים והחוטאים יחדיו. ואלה שנטשו את ה' יאכלו.
1:29	כִּי יַבְוָלוּ מִפְּנֵי הָאֱלִילִים, שאליו הקריבו. וַתִּתְבַּיֵּשׁ עַל-הַגְּנוֹת אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ,
1:30	כשהיית כמו אלון עם עלים נושרים, וכמו גן בלי מים.
1:31	וכוחך יהיה כגחלת בזיפים, ועבודתך תהיה כמו ניצוץ, ושניהם ישרפו יחד, ולא יהיה מי שיכבה.

ישעיהו 2

2:1	המילה שישעיהו, בנו של עמוס, ראה על יהודה וירושלים.
2:2	ובימים האחרונים, ההר של בית ה' יהיה מוכן בפסגת ההרים, ויתנשא מעל הגבעות, וַיִּזְרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם.
2:3	והרבה עמים ילכו, ויגידו: "הבה נתקרב ונעלה אל הר ה', ואל בית אלוהי יעקב. והוא ילמד אותנו את דרכיו, ונלך בנתיביו". כי מציון תצא התורה, ודבר ה' מירושלים.
2:4	והוא ישפוט את האומות, וַיִּגְרֹף עַמִּים רַבִּים. ויחשלו את חרבותיהם לאתים, וחניתותיהם למגלים. אומה לא תרים חרב כנגד גוי, הם גם לא ימשיכו להתאמן לקרב.
2:5	הו, בית יעקב, נתקרב ונלך לאור ה'.
2:6	כי השלכת את עמך, בית יעקב, כי הם התמלאו, כמו בזמנים עברו, וכי היו להם מגידי עתידות כמו לפלשתים, ומשום שהצטרפו לעבדים זרים.
2:7	ארצם התמלאה בכסף וזהב. ואין סוף למחסנים שלהם.
2:8	וארצם נתמלאה סוסים. ומרכבות ארבעת הסוסים שלהם אין ספור. וארצם התמלאה באלילים. הם העריצו את עבודת ידיהם, שהאצבעות שלהם עשו.
2:9	והאדם השתחווה, וכך האדם נעשה מושפל. לָכֵן, אתה לא צריך לסלוח להם.
2:10	היכנס לתוך הסלע, ולהסתתר בתעלה באדמה, מפני יראת ה', ומתפארת מלכותו.
2:11	עיניו הנעלות של האדם הושפלו, וְתִשְׁתַּחֲווּ גְבוּרָת הָאָדָם. אז ה' לבדו יתעלה, ביום הזה.
2:12	כִּי יוֹם יְהוָה צְבָאוֹת יְגַבֵּר עַל כָּל הַגְּאִים וְהַרְמִימִים, ועל כל השחצנות, וכל אחד ישפיל,
2:13	ועל כל ארזי הלבנון הישרים והגבוהים, ועל כל אלוני הבשן;
2:14	ועל כל ההרים הגבוהים, ומעל כל הגבעות המוגבהות;
2:15	ומעל כל מגדל גבוה, ומעל כל חומה מבוצרת;
2:16	ועל כל ספינות תרשיש, ומעל כל היופי שניתן לראות.
2:17	וְתִשְׁתַּחֲווּ עִמּוֹת הָאָדָם, ותשפיל גאוות האנשים. וה' לבדו יתנשא, ביום הזה.
2:18	ואלילים יימחצו ביסודיות.
2:19	והם יכנסו למערות הסלעים, ולתוך מערות הארץ, מפני אימת ה', ומתפארת מלכותו, כאשר יקום להכות את הארץ.
2:20	ביום הזה, ישליך האדם את אלילי הכסף שלו ואת פסלי הזהב שלו, שהוא הכין לעצמו, כאילו להעריץ את החפרפרות והעטלפים.
2:21	וכך הוא ייכנס לבקעי הסלעים, ולתוך מערות האבן, מפני אימת ה', ומתפארת מלכותו, כאשר יקום להכות את הארץ.
2:22	לָכֵן, לנוח הרחק מהאדם, שנשימתו בנחיריו, כי הוא מחשיב את עצמו למרומם.

ישעיהו 3

3:1	כי הנה, אדון צבאות הריבון ייקח, מירושלים ומיהודה, החזק והחזק: כל הכוח מלחם, וכל הכוח ממים;
3:2	האיש החזק, ואיש המלחמה, השופט והנביא, והרואה והזקן;
3:3	המנהיג מעל חמישים והמכובד במראהו; והיועץ, וחכמים בין בונים, והמיומנים בדיבור מיסטי.
3:4	ואני אספק לילדים כמנהיגים שלהם, והנשי ישלוט בהם.
3:5	והעם ימהר, איש נגד אדם, וכל אחד כנגד רעהו. הילד ימרוד בבכור, והשפל נגד האצילים.
3:6	כי אדם יתפוס את אחיו, מבית אביו שלו, פִּתגָם: "הלבוש הוא שלך. תהיה המנהיג שלנו, אבל החורבה הזאת תהיה תחת ידך."
3:7	ביום הזה, הוא יגיב באומרו: "אני לא מרפא, ואין לחם ולבוש בביתי. אל תבחר למנות אותי למנהיג העם".
3:8	כי ירושלים חרבה, ויהודה נפל, כי דבריהם ותכניותיהם נגד ה', כדי לעורר את עיני הוד מלכותו.
3:9	ההכרה בפניהם היא תגובתם. כי הם הכריזו על חטאם, כמו סדום; והם לא הסתירו זאת. אוי לנפשם! כי רעות גומלות להם.
3:10	תגיד לצדיק שזה בסדר, כִּי יֹאכַל מִפְּרִי מִתְכוֹנוֹתיו.
3:11	אוי לאיש האדון השקוע ברוע! כי תינתן לו גמול מידיו.
3:12	לגבי העם שלי, הצוררים שלהם גזלו אותם, ונשים שלטו בהן. האנשים שלי, שקוראים לך מבורך, אותם מטעים אותך ומשבשים את דרך צעדיך.
3:13	ה' עומד לשיפוט, והוא עומד לשפוט את העם.
3:14	ה' יכנס למשפט עם זקני עמו, ועם המנהיגים שלהם. כי אתה אכלת את הכרם, והגזל מן העני בביתך.
3:15	למה אתה שוחק את האנשים שלי, ולטחון פני העניים, אומר ה', אלוהי צבאות?
3:16	ויאמר ה': כי בנות ציון התרוממו, והלכתי עם צוואר מורחב ועיניים קורצות, כי הם המשיכו הלאה, הולך ברעש ומתקדם בצעד יומרני,
3:17	ה' יקרח את ראשי בנות ציון, וַיַּפְשִׁיט אוֹתָם יְהוָה אֶת מַעֲלֵי שַׂעֲרֵיהֶם.
3:18	ביום הזה, יהוה ייקח את נעלי הנוי שלהם,
3:19	והירחים הקטנים והשלשלאות, ואת השרשראות והצמידים, והכובעים,
3:20	והקישוטים לשיערם, והקרסוליים, ונגיעות של מור ובקבוקי בשמים קטנים, והעגילים,
3:21	והטבעות, והתכשיטים התלויים על מצחיהם,
3:22	והשינויים המתמשכים במראה, והחצאיות הקצרות, וְהַמִּצְעִים הַקְּבָרִים וְהַבְּדָדִים הַרְקוּמִים,
3:23	והמראות, וצעיפים, וסרטים, ולבושם הדליל.
3:24	ובמקום ניחוח מתוק, יהיה סירחון. ובמקום חגורה, יהיה חבל. ובמקום שיער מסוגנן, תהיה קרחת. ובמקום חולצה, תהיה בד שיער.
3:25	כְּמוֹ כֵן, הגברים היפים ביותר שלך יפלו בחרב, ואנשיך החזקים יפלו בקרב.
3:26	ושעריה יצערו ויתאבלו. והיא תשב על הארץ, שׁוֹמֵם.

ישעיהו 4

4:1	ושבע נשים יחזיקו איש אחד, ביום הזה, פִּתגָם, "אנחנו נאכל את הלחם שלנו ונלבש את הבגדים שלנו, רק תן לנו להיקרא בשמך, כדי להסיר את חרפתנו".
4:2	ביום הזה, לשתיל ה' יהיה הוד ותפארת, ופרי הארץ יהיה מוערך מאוד ומקור שמחה למי שינצלו מישראל.
4:3	וזה יהיה: כל הנשארים מאחור בציון, ומי שנשאר בירושלים, ייקרא קדוש, כל מי שנכתב בחיים בירושלים.
4:4	אז ישטף ה' את זוהמת בנות ציון, וישטוף את דם ירושלים מקרבה, באמצעות רוח שיפוט ורוח של דבקות עזה.
4:5	ויברא ה', על כל מקום הר ציון ובכל מקום שהוא נקרא, ענן ביום ועשן בפאר אש בוערת בלילה. כי ההגנה תהיה על כל תהילה.
4:6	ויהי משכן לצל מן החמה ביום, ולמען הביטחון, ולהגנה מפני המערבולת ומגשמים.

ישעיהו 5

5:1	אני אשיר לאהובי את מזמורת בן דודי מצד אבי, על הכרם שלו. כרם נוצר עבור אהובתי, בקרן בבן השמן.
5:2	והוא גדר אותו, והוא הרים את האבנים מתוכו, והוא נטע אותו במיטב הגפנים, והוא בנה מגדל באמצעו, וַיָּקֶם בּוֹ גָּת. והוא ציפה שיניב ענבים, אבל זה ייצר גפני בר.
5:3	ועכשיו, תושבי ירושלים ואנשי יהודה: לשפוט ביני ובין כרמי.
5:4	מה עוד הייתי צריך לעשות בשביל הכרם שלי שלא עשיתי בשבילו? לא הייתי צריך לצפות שהוא יפיק ענבים, למרות שהפיק גפני בר?
5:5	ועכשיו, אגלה לך מה אעשה לכרם שלי. אני אקח את הגדר שלו, וַיִּגְזֹז. אני אוריד את הקיר שלו, והוא ירמס.
5:6	ואני אעשה אותו שומם. זה לא ייגזם, ולא יחפור. ויעלו קצינים וקוצים. ואצוה על העננים שלא ימטירו עליו.
5:7	כי כרם ה' צבאות הוא בית ישראל. ואיש יהודה הוא שתיל המענג שלו. וציפיתי שהוא יעשה שיקול דעת, והנה עוון, ושהוא יעשה צדק, והנה זעקה.
5:8	אוי לכם המחברים בית לבית, ומשלבים שדה לתחום, אפילו לגבולות המקום! האם אתה מתכוון לחיות לבד בתוך כדור הארץ?
5:9	הדברים האלה באוזניי, אומר ה' צבאות. אחרת, כמה בתים, נהדר ויפה, יהפוך לשוממה, ללא תושב.
5:10	אז עשרה דונם של כרם יפיקו בקבוק יין קטן אחד, ושלושים מידות זרע יפיקו שלוש מידות תבואה.
5:11	אוי לך הקמים בבוקר לרדוף אחרי שכרות, ולשתות אפילו עד הערב, כדי להיות מודלק ביין.
5:12	נבל ולירה ועץ ומקטרת, כמו גם יין, נמצאים בחגים שלך. אבל אתה לא מכבד את עבודת ה', וְלֹא תִחְשִׁיב בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו.
5:13	בגלל זה, עמי הובלו כשבויים, כי לא היה להם ידע, ואציליהם הלכו מרעב, ויבשו המוניהם מצמא.
5:14	מהסיבה הזו, הגיהנום הרחיב את נשמתו, ופתחה את פיה ללא כל גבולות. והחזקים שלהם, והאנשים שלהם, וירדו לתוכה מרוממים ומפאריהם.
5:15	והאדם ישתחווה, ויושפל האדם, וְעֵינֵי רָמִים יִשְׂמְחוּ.
5:16	ויתעלה ה' צבאות במשפט, והאל הקדוש יתקדש בצדק.
5:17	והכבשים ירעו בסדר הראוי, ומגיעים חדשים יאכלו מהמדבריות שנהפכו לאדמות פוריות.
5:18	אוי לכם השואבים עוון בחוטי הבל, והמושכים חטאת כאילו בחבל עגלה,
5:19	ומי אומר: "תן לו למהר, ולתת לעבודתו להגיע בקרוב, כדי שנוכל לראות את זה. ותתקרב ותגיע תכניתו של קדוש ישראל, כדי שנדע זאת."
5:20	אוי לכם הקוראים לרע טוב, וטוב הרע; שמחליף את האור בחושך, ואור לחושך; שמחליפים מר במתוק, ומתוק למר!
5:21	אוי לכם החכמים בעיניכם, ונבונה בעיניך!
5:22	אוי לך החזק בשתיית יין, שהם אנשים חזקים בהמצאת שיכרות!
5:23	כי אתה מצדיק אדם מרושע תמורת שוחד, ואתה מוציא ממנו צדקת צדיק.
5:24	בגלל זה, כלשון אש אוכלת זיפים, וכשחום של להבה שורף אותו לגמרי, כך יהפוך שורשם לגחלת זוהרת, וכן יעלו שלוחותיהם כעפר. כי הם השליכו את תורת ה' צבאות, והם חיללו את רהיטותו של קדוש ישראל.
5:25	מהסיבה הזו, זעם יהוה על עמו, והוא הושיט ידו עליהם, והוא הכה אותם. וההרים היו מופרעים. וַיִּהְיוּ פְגָלֵיהֶם כַּזֶּלֶת בְּתוֹךְ הַחוֹצוֹת. אחרי כל זה, זעמו לא נעלם; במקום זאת, ידו עדיין הייתה מושטת.
5:26	וישא אות לגויים רחוקים, וַיִּשְׂרָק לָהֶם מִקְצוֹת הָאָרֶץ. והנה, הם ימהרו קדימה במהירות.
5:27	אין איש חלש או נאבק ביניהם. הם לא יהפכו למנומנמים, והם לא ישנו. גם החגורה סביב המותניים שלהם לא תתרופף, ולא ישברו שרוכים של מגפיים.
5:28	החצים שלהם חדים, וכל קשתותיהם מתוחות. פרסות סוסיהם כמו צור, וגלגליהם ככוח סערה.
5:29	השאגה שלהם היא כמו האריה; הם ישאגו כמו אריות צעירים. שניהם ישאגו ויתפסו את טרפם. והם יעטפו את עצמם סביבו, ולא יהיה מי שיכול להציל אותו.
5:30	ובאותו יום, הם יעשו רעש על זה, כמו רחש הים. נביט אל הארץ, והנה, חשכת הצרה, ואפילו האור הוחשך על ידי אפלוליתו.

ישעיהו 6

6:1	בשנה שבה מת המלך עוזיהו, ראיתי את יהוה יושב על כס המלכות, נשגב ומרומם, והדברים אשר תחתיו מלאו את בית המקדש.
6:2	השרפים עמדו מעל כס המלכות. לאחת היו שש כנפיים, ולשני היו שש כנפיים: עם שניים הם כיסו את פניו, ובשניים היו מכסים את רגליו, ועם שניים הם עפו.
6:3	והם זעקו זה לזה, ואומר: "קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קדוש ה' אלוהי צבאות! כל הארץ מלאה בכבודו!”
6:4	והמשקופים מעל הצירים נזדעזעו בקול הזועק. והבית התמלא עשן.
6:5	ואני אמרתי: "אוי לי! כי שתקתי. כי אני איש טמא שפתיים, ואני גר בתוך עם שיש לו שפתיים טמאות, וראיתי בעיני את המלך, ה' צבאות!”
6:6	ואחד השרפים טס אלי, ובידו פחם בוער, אשר לקח במלקחיים מן המזבח.
6:7	והוא נגע בפה שלי, והוא אמר, "לְהַבִּיט, זה נגע בשפתיים שלך, וְכֵן יִטְלוּ עוֹנֵיכֶם, וחטאתך יטהר."
6:8	ושמעתי את קול ה', פִּתגָם: "את מי אשלח?"ו, "מי ילך עלינו?" ואני אמרתי: "הנה אני. שלח לי."
6:9	והוא אמר: "לך קדימה! ותאמר אל העם הזה: 'כשאתה מקשיב, אתה תשמע ולא תבין. וכשאתה רואה חזון, אתה לא תבין.'
6:10	עיוור את ליבו של העם הזה. כבד את האוזניים ועצום את עיניהם, פן יראו בעיניהם, ולשמוע באוזניהם, ומבינים בלבם, ולהתגייר, ואז הייתי מרפא אותם."
6:11	ואני אמרתי, "לכמה זמן, הו אדון?" והוא אמר, "עד שיהיו הערים שוממות, ללא תושב, והבתים בלי איש, והארץ תישאר מאחור, נָטוּשׁ."
6:12	כי ה' יקח את האנשים רחוק, וְהִיא אֲשֶׁר יִשְׁתָּרֵר אֶחָד יִרְבָּה בְּתוֹךְ הָאָרֶץ.
6:13	אבל עדיין, יהיה בתוכה מעשר, והיא תתגייר, והיא תוצג לראווה, כמו עץ ​​טרבינת וכמו אלון המרחיב את ענפיו. ומה שישאר עומד בתוכה יהיה צאצא קדוש.

ישעיהו 7

7:1	ויהי בימי אחז, בנו של יותם, בנו של עוזיהו, מלך יהודה, אותו רזין, מלך סוריה, ופקה, בנו של רמליהו, מלך ישראל, עלה לירושלים לקרב נגדה. אבל הם לא הצליחו להביס אותו.
7:2	וַיַּגִּידוּ אֶל בֵּית דָּוִד, פִּתגָם: "סוריה נסוגה אל אפרים". ולבו נרעד, עם לב עמו, כשם שעצי היער מזיזים בפני הרוח.
7:3	ויאמר ה' אל ישעיהו: צאו לפגוש את אחז, אתה והבן שלך, ג'שוב, שנשאר מאחור, עד קצה האמה, בבריכה העליונה, בדרך לשדה של המלאר.
7:4	ותאמר לו: "תדאג שאתה שותק. אל תפחד. ואל תפחד בלבך על שני זנבותיהם של מותגי האש האלה, כמעט כבה, שהם זעם חמת רזין, מלך סוריה, ועל בן רמליהו".
7:5	כי סוריה ביצעה תוכנית נגדך, עם רוע אפרים ובן רמליהו, פִּתגָם:
7:6	"הבה נעלה ליהודה, ולערבב אותו, ולקרוע את זה לעצמנו, ותמנה את בן טבל למלך בתוכו".
7:7	כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהִים: זה לא יעמוד, וזה לא יהיה.
7:8	כי ראש סוריה היא דמשק, וראש דמשק הוא רזין; ובתוך שישים וחמש שנים מהיום, אפרים יפסיק להיות עם.
7:9	כי ראש אפרים הוא שומרון, וראש שומרון הוא בן רמליהו. אם לא תאמין, אתה לא תמשיך.
7:10	וידבר ה' אל אחז, פִּתגָם:
7:11	בקשו לעצמכם אות מאת ה' אלוקיכם, מהמעמקים למטה, אפילו לגבהים למעלה.
7:12	ויאמר אחז, "אני לא אשאל, כי לא אנסה את ה'".
7:13	והוא אמר: "אז תקשיב, הו, בית דוד. זה כל כך קטן בשבילך להטריד גברים, שגם אתה חייב להטריד את אלוהים שלי?
7:14	מהסיבה הזו, ה' בעצמו יתן לך אות. לְהַבִּיט, בתולה תתעבר, והיא תלד בן, ויקרא שמו עמנואל.
7:15	הוא יאכל חמאה ודבש, כדי שידע לדחות את הרע ולבחור בטוב.
7:16	אבל עוד לפני שהילד ידע לסרב לרע ולבחור בטוב, הארץ אשר אתה מתעב תינטש בפני שני מלכיה.
7:17	ה' יוביל אותך, ועל עמך, וְעַל בֵּית אָבִיךָ, ימים שלא היו מאז ימי הפרדת אפרים מיהודה על ידי מלך אשור.
7:18	וזה יהיה ביום ההוא: ה' יקרא לזבוב, שנמצאת בחלקים הרחוקים ביותר של נהרות מצרים, ובשביל הנחיל, אשר בארץ עשור.
7:19	והם יגיעו, וכולם ינוחו בנחלי העמקים, ובמערות הסלעים, ובכל סבך, ובכל פתיחה.
7:20	ביום הזה, ה' יגלח בתער את אלה שנשכרו על ידי אלה שמעבר לנהר, על ידי מלך האשורים, מהראש ועד שערות הרגליים, עם כל הזקן.
7:21	וזה יהיה ביום ההוא: אדם יגיד פרה בין שוורים, ושתי כבשים,
7:22	ו, במקום שפע של חלב, הוא יאכל חמאה. כי כל הנשארים מאחור בתוך הארץ יאכלו חמאה ודבש.
7:23	וזה יהיה ביום ההוא: כל מקום, שם היו אלף גפנים ששווים אלף כסף, יהפכו לקוצים וגידים.
7:24	הם ייכנסו למקומות כאלה עם חיצים וקשתות. כי קצוצים וקוצים יהיו בכל הארץ.
7:25	אבל לגבי כל ההרים, אשר יחפור במעדר, אימת הקוצים והחצבים לא תתקרב לאותם מקומות. ותהיה אדמת מרעה לשוורים, ומטווח לבהמות."

ישעיהו 8

8:1	וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: "קח לעצמך ספר גדול, ובעט של אדם כתוב בו: 'הסר מהר את השלל; לבזוז במהירות."
8:2	וזימנתי לעצמי עדים נאמנים: אוריה, הכומר, וזכריה, בן ברכיהו.
8:3	והצטרפתי עם הנביאה, וַתַּהֵר וַתֵּלֶד בֶּן. וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: "קרא בשמו: 'מהר לקחת את השלל; מהרו להיבזז.'
8:4	כי בטרם ידע הילד לקרוא לאביו ולאמו, עוז דמשק ושלל שומרון יילקח, לעיני מלך אשור".
8:5	וה' דיבר אלי עוד יותר, פִּתגָם:
8:6	"כי העם הזה השליך את מי שילוח, שיוצאים בשקט, ובמקום זאת בחר ברזין ובנו של רמליהו,
8:7	מהסיבה הזו, לְהַבִּיט, יהוה יוביל עליהם את מי נהר, חזק ושופע: מלך אשור בכל כבודו. ויקום בכל נחליו, וַיַּגְבִּיף אֶת כָּל גַּדּוֹתָיו.
8:8	והוא יעבור דרך יהודה, מציפים אותו, והוא יעבור ויגיע, אפילו בצווארו. והוא ירחיב את כנפיו, ממלא את רוחב ארצך, הו עמנואל."
8:9	הו אנשים, התאגדו יחד, ולהיכבש! כל הארצות הרחוקות, להקשיב! לְהִתְחַזֵק, ולהיכבש! תחגרו את עצמכם, ולהיכבש!
8:10	קח תוכנית, והוא יתפוגג! דבר מילה, וזה לא ייעשה! כי אלוהים איתנו.
8:11	כי ה' אמר לי זאת, והוא הורה לי זאת ביד חזקה, פן אצא בדרך העם הזה, פִּתגָם:
8:12	"אסור לומר 'זו קונספירציה'!' שכן כל מה שהעם הזה מדבר הוא קונספירציה. ואתה צריך להיבהל או להיבהל מהפחד שלהם.
8:13	קדש את ה' צבאות בעצמו. תן לו להיות הפחד שלך, ותן לו להיות הפחד שלך.
8:14	וכך יהיה לך קידוש. אבל הוא יהיה אבן עבירה וסלע שערורייה לשני בתי ישראל, ומלכודת וחורבה ליושבי ירושלים.
8:15	ורבים מאוד מהם ימעדו ויפלו, וַיִּשָּׁבְרוּ וְיִסְבְּלוּ וְנִתְפָּסוּ.
8:16	לקשור את העדות, חותם את החוק, בין תלמידי".
8:17	ואני אחכה לה', אשר הסתיר פניו מבית יעקב, ואעמוד לפניו.
8:18	לְהַבִּיט: אני והילדים שלי, אשר נתן לי ה' לאות וסימן, בישראל, מאת ה' צבאות, שגר בהר ציון.
8:19	ולמרות שאומרים לך, "חפשו מהרואים והחושבים," אלה ששורשים בלחשיהם, אל יבקשו העם מאלהיו, למען החיים, ולא מן המתים?
8:20	וזה, יתר על כך, למען הדין והעדות. אבל אם לא ידברו לפי המילה הזאת, אז לא יהיה לו אור הבוקר.
8:21	והוא יעבור לידו; הוא ייפול ויהיה רעב. וכשהוא רעב, הוא יכעס, וידבר רעה על מלכו ועל אלוהיו, וַיִּגְבֹּה אֶת עַצְמוֹ.
8:22	והוא יביט למטה אל הארץ, והנה: צרה וחושך, פירוק ומצוקה, וקדרות רודף. כי לא יוכל לעוף ממצוקתה.

ישעיהו 9

9:1	בתקופה המוקדמת יותר, התרוממו ארץ זבולון וארץ נפתלי. אבל בזמן מאוחר יותר, דרך הים מעבר הירדן, הגליל של הגויים, היה כבד.
9:2	האנשים שהלכו בחושך ראו אור גדול. אור עלה לתושבי אזור צל המוות.
9:3	הגדלת את האומה, אבל לא הגברת את השמחה. הם ישמחו לפניך, כמו אלה ששמחים בקציר, כמו הצוהל המנצח לאחר לכידת הטרף, כשהם מחלקים את השלל.
9:4	כי גברתם על עול משאם, ומעל מוט כתפם, ומעל שרביט עושקיהם, כמו ביום מדין.
9:5	על כל גזל אלים עם מהומה, וכל בגד מעורב בדם, יישרף ויהפוך לדלק למדורה.
9:6	כי לנו ילד נולד, ולנו ניתן בן. והמנהיגות מונחת על כתפו. ויקרא שמו: יועץ נפלא, אלוהים אדירים, אבי העידן העתידי, נסיך של שלום.
9:7	מלכותו תגדל, ולא יהיה קץ לשלום שלו. הוא ישב על כסא דוד ועל מלכותו, לאשר ולחזק אותו, בשיפוט ובצדק, מעתה אפילו עד הנצח. קנאות ה' צבאות תשיג זאת.
9:8	ה' שלח דבר אל יעקב, ויפל על ישראל.
9:9	וידעו זאת כל בני אפרים. ויאמרו יושבי שומרון, ביהירות וביהירות לבם:
9:10	"הלבנים נפלו, אבל נבנה באבנים מרובעות. הם כרתו את השקמים, אבל נחליף אותם בארזים."
9:11	ויקים ה' את אויבי רזין עליו, וְהוּא יַעֲשֶׂה אֶת יְרִיבָיו לְמַהֲמָה:
9:12	הסורים ממזרח והפלשתים ממערב. ויטרפו את ישראל בכל פיהם. אחרי כל זה, זעמו לא נעלם; במקום זאת, ידו עדיין הייתה מושטת.
9:13	והעם לא חזר אל מי שהכה אותם, ולא ביקשו את ה' צבאות.
9:14	וכך, ה' יפזר, הרחק מישראל, הראש והזנב, מי שמשתחווה ומי שנמנע, ביום אחד.
9:15	הארוך ומכובד, הוא הראש; והנביא המלמד שקר, הוא הזנב.
9:16	ואלה המשבחים במרמה את העם הזה, ואלה שזוכים לשבחים, יופלו באלימות.
9:17	מהסיבה הזו, ה' לא ישמח על נעוריהם. ולא ירחם על יתומים ואלמנותם. כי כל אחד הוא צבוע, וכל אחד רשע, וְכָל פֶּה דִּבֶּר שׁוֹטָה. אחרי כל זה, זעמו לא נעלם; במקום זאת, ידו עדיין הייתה מושטת.
9:18	כִּי הִתְהַלַּת אֶת הַשְּׁמוֹת כְּמוֹ אֵשׁ: הוא יטרוף קוץ וקוץ, והוא יישרף ביער העבות, ויהיה שזור בעשן העולה.
9:19	הארץ זעזעה מחמת ה' צבאות, וַיִּהְיוּ הָעָם כְּמֶחֶם לְאֵשׁ. אדם לא יחסוך על אחיו.
9:20	והוא יפנה ימינה, והוא יהיה רעב. והוא יאכל לשמאל, והוא לא ישבע. כל אחד יאכל את בשר זרועו: מנשה אפרים, ואפרים מנשה, ויחד יהיו נגד יהודה.
9:21	אחרי כל זה, זעמו לא נעלם; במקום זאת, ידו עדיין הייתה מושטת.

ישעיהו 10

10:1	אוי למי שחוקק חוקים לא הוגנים, ומי, בעת הכתיבה, לכתוב אי צדק:
10:2	כדי לדכא את העניים במשפט, ולעשות אלימות במקרה של עניו בני עמי, כדי שאלמנות יהיו טרפם, וּכְדֵי שֶׁיִּבְזוּז אֶת הַיתום.
10:3	מה תעשה ביום ביקור ופורענות שמתקרב מרחוק? למי תברח לעזרה? ואיפה תשאיר מאחור את התהילה שלך,
10:4	כדי שלא תשתחו מתחת לשרשראות, וליפול עם ההרוגים? לגבי כל זה, זעמו לא נעלם; במקום זאת, ידו עדיין הייתה מושטת.
10:5	אוי לאשור! הוא המוט ומטה הזעם שלי, וזעם שלי בידיהם.
10:6	אשלח אותו לגוי רמאי, וְאִצְוָה אוֹתוֹ עַל עִם חֲמָתִי, כדי שייקח את הגזל, ולקרוע את הטרף, ולהניח אותו לרמוס כמו בוץ של הרחובות.
10:7	אבל הוא לא יחשוב שזה כך, וְלִבּוֹ לֹא יַעֲשֶׂה כָּךְ. במקום זאת, לבו יושם לרסק ולהשמיד יותר מכמה עמים.
10:8	כי הוא יאמר:
10:9	"האם הנסיכים שלי אינם כמו מלכים רבים? האין קלנו ככרכמיש, וחמת כמו ארפד? האם לא שומרון כמו דמשק?
10:10	באותו האופן שבו הגיעה ידי לממלכות האליל, כך גם יגיע לתמונות הכוזבות שלהם, אלה של ירושלים ושל שומרון.
10:11	האם לא אעשה לירושלים ולתמונות הכוזבות שלה, כמו שעשיתי לשומרון ולאליליה?”
10:12	וזה יהיה: כאשר ה' ישלים כל מעשיו בהר ציון ובירושלים, אפעל כנגד פרי לבו הנעלה של המלך עשור, וכנגד תפארת גאוות עיניו.
10:13	כי הוא אמר: "פעלתי בכוח היד שלי, והבנתי בחכמתי, והסרתי את גבולות העם, ובזזתי את מנהיגיהם, ו, כמו אחד עם כוח, הורדתי את אלה שגרים בגובה.
10:14	ויד שלי הגיעה לכוח העם, לגבי קן. ו, בדיוק כמו שהביצים שנותרו מאחור נאספות, כך אספתי את כל הארץ. ולא היה מי שהזיז כנף, או פתח פה, או השמיע נהמה."
10:15	האם הגרזן צריך לפאר את עצמו על מי שנושא בו? או יכול המסור להתרומם על המושך בו? איך מוט יכול להרים את עצמו כנגד מי שנושא בו, או מטה מתנשא, למרות שזה רק עץ?
10:16	בגלל זה, האדון הריבוני, ה' צבאות, ישלח רזה בין השמנים שלו. ובהשפעת תהילתו, להט בוער ישתולל, כמו אש אוכלת.
10:17	ואור ישראל יהיה כמו אש, וְיִהְיֶה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כְּלַהְבָה. ויעלו קוציו וקוצניו ותאכלו, ביום אחד.
10:18	ותכלה תהילת יערו וגבעה יפה שלו, מהנשמה אפילו לבשר. והוא יברח בפחד.
10:19	ומה שנשאר מעצי היער שלו יהיה כל כך מעט, וכל כך בקלות ממוספרים, שאפילו ילד יכול לרשום אותם.
10:20	וזה יהיה ביום ההוא: אלה שלא נוספו לשארית ישראל, והבורחים מבית יעקב, לא יישען על מי שמכה אותם. במקום זאת, הם יישענו על ה', קדוש ישראל, באמת.
10:21	שארית יעקב, שוב אני אומר את השארית, יומר לאל האדיר.
10:22	כי למרות האנשים שלך, ישראל, יהיה כמו חול הים, אך רק שריד מהם יומר. ההשלמה, לאחר שקוצר, יוצף בצדק.
10:23	למען ה', אלוהי צבאות, ישיג קיצור והשלמה, בתוך כל הארץ.
10:24	מהסיבה הזו, אדוני, אלוהי צבאות, אומר את זה: "האנשים שלי, המאכלסים את ציון: אל תפחד מעשור. הוא יכה אותך במקל שלו, וַיִּשָּׂא אֶת מַטָּה עֲלֵיכֶם, בדרך מצרים.
10:25	אבל לאחר זמן קצר וזמן קצר, כעסתי תכלה, וזעם שלי יפנה לרשעתם".
10:26	וה' צבאות ירים עליו מכת, כמכת מדיין בסלע עורב, וַיִּקַּם אֶת-מְטוֹ עַל-הַיָּם, וַיַּעֲלֶה אוֹתָהּ עַל דֶּרֶךְ מִצְרַיִם.
10:27	וזה יהיה ביום ההוא: משאו יוסר מכתףך, ויעלו יוסר מעל צווארך, והעול ירקב במראה השמן.
10:28	הוא יתקרב לאיאת; הוא יעבור למגרון; הוא יפקיד את כליו למכמש.
10:29	הם עברו בחיפזון; גבה הוא המושב שלנו; רמה היה המום; גבעת שאול ברחה.
10:30	לשכן עם הקול שלך, בתו של גלים; שים לב, לאישה, אישה ענייה של ענתות.
10:31	מדמנה התרחקה; לְהִתְחַזֵק, אתם יושבי גבים.
10:32	זה עדיין אור יום, אז תעמוד בנוב. הוא ילחץ את ידו על הר בת ציון, גבעת ירושלים.
10:33	לְהַבִּיט, אדון הצבאות הריבוני ירסק את בקבוק היין הקטן באימה, וַיִּקְטֹר הַמִּתְרוֹמִים בִּרְעוּתָם, והנשגבים יופלו.
10:34	והיער הצפוף יתהפך בברזל. וגם לבנון, עם המרוממים שלו, יפול.

ישעיהו 11

11:1	וַיֵּצֵא מֶטֶת מִשֶּׁרֶשׁ יִשִׁי, ופרח יעלה משורשו.
11:2	ורוח ה' תנוח עליו: רוח החכמה והבינה, רוח העצה והחוזק, רוח הידע והאדיקות.
11:3	והוא יתמלא ברוח יראת ה'. הוא לא ישפוט לפי מראה העיניים, ולא תוכחה לפי שמיעת האוזניים.
11:4	במקום זאת, הוא ישפוט את העניים בצדק, וְהוּא יִתְגֹּר אֶת עֲנִיּוֹת הָאָרֶץ בְּיוֹשָׁר. וַיַּכּוֹת אֶת הָאָרֶץ בְּמֹט פיו, וְהוּא יִהְיֶה אֶת הַמִּשְׁפָּטִים בְּרוּחַ שְׂפָתָיו.
11:5	והצדק יהיה החגורה סביב מותניו. והאמונה תהיה חגורת הלוחם לצידו.
11:6	הזאב ישכון עם הכבש; והנמר ישכב עם הילד; העגל והאריה והכבשה ישכו יחדיו; וילד קטן יסיע אותם.
11:7	העגל והדוב יאכילו יחד; הצעירים שלהם ינוחו יחד. והאריה יאכל קש כמו השור.
11:8	ותינוק יונק ישחק מעל המאורה של האספ. וילד שנגמל יכניס את ידו לתוך מאורה של נחש המלך.
11:9	הם לא יזיקו, ולא יהרגו, על כל ההר הקדוש שלי. כי הארץ נתמלאה ידיעת ה', כמו המים המכסים את הים.
11:10	ביום הזה, השורש של ג'סי, העומד כאות בעם, אותו יתחננו הגויים, ותפאר קברו.
11:11	וזה יהיה ביום ההוא: ישלח ה' את ידו פעם שנייה להשתלט על שארית עמו אשר תישאר מאחור: מאשור, וממצרים, ומפאתרוס, ומאתיופיה, ומן עלם, ומן שנער, ומחמת, ומאיי הים.
11:12	וישא אות לגויים, ויאסף את פליטי ישראל, ויאסוף את פזורי יהודה מארבעת אזורי הארץ.
11:13	ותיקח קנאת אפרים, ויאבדו אויבי יהודה. אפרים לא יהיה יריב ליהודה, ויהודה לא ילחם באפרים.
11:14	ויעפו על כתפי פלשתים דרך הים; יחד יבזזו את בני המזרח. אדומיאה ומואב יהיו בשלטון ידם, ובני עמון ישמעו.
11:15	וַיְשַׁמֵּם יְהוָה אֶת לְשׁוֹן יַם מִצְרַיִם. והוא ירים את ידו על הנהר, בכוח רוחו; והוא יכה אותו, בשבעת הנחלים שלו, כדי שיעברו את זה בנעליהם.
11:16	ויהי דרך לשארית עמי, שיוותרו מאחור על ידי האשורים: כשם שהיה לישראל ביום שעלה מארץ מצרים.

ישעיהו 12

12:1	ותאמר ביום ההוא: "אני אודה בפניך, הו אדון, כי כעסת עלי; אבל חמתך הוסרה, וניחמת אותי.
12:2	לְהַבִּיט, אלוהים הוא המושיע שלי, אפעל בנאמנות, ולא אפחד. כי ה' עוזני ותשבחתי, והוא הפך לי לישועה".
12:3	תשאב מים בשמחה ממעיינות המושיע.
12:4	ותאמר ביום ההוא: "הודו על ה', ולקרוא בשמו! הכר את תוכניותיו בקרב העמים! זכרו ששמו נעלה!
12:5	שירו לה', כי הוא פעל בצורה מפוארת! הכריזו על כך לכל העולם!
12:6	תהלו והללו, הו, משכן ציון! בשביל הגדול, קדוש ישראל, נמצא בקרבך!”

ישעיהו 13

13:1	משא בבל אשר ישעיהו, בנו של עמוס, ראה.
13:2	מעל ההר המעורפל מעלה שלט! הרם את הקול, להרים את היד, ויכנסו השליטים דרך השערים!
13:3	בכעס שלי, פקדתי את המקודשים שלי, וקראתי לחזקים שלי, אלה המתמוגגים בתפארתי.
13:4	על ההרים, יש קול של המון, כאילו של אנשים רבים, קול עם קול מלכים, של עמים שנאספו יחד. כי ה' צבאות נתן פקודה לחיילי מלחמה,
13:5	למי שמגיע מארץ רחוקה, ממרומי השמים. זה ה' וכלי חמתו, למען ישמור על כל הארץ.
13:6	בכה בקול! כי יום ה' מתקרב! זה יגיע כמו חורבן מאת ה'.
13:7	בגלל זה, כל יד תיכשל, וְכָל לֵב אָדָם יִתְבַּשֵּׁב וְיִכָּסֶף.
13:8	התפתלות וכאב יתפסו אותם. הם יכאבו, כמו אישה בלידה. כל אחד ייראה נדהם בפני שכנו. פניהם יהיו כמו פרצופים שנשרפו.
13:9	לְהַבִּיט, יום ה' מתקרב: יום אכזרי, מלא כעס וזעם וזעם, אשר תעמיד את הארץ בבדידות ותמחץ את החוטאים ממנה.
13:10	לכוכבי השמים, בפאר שלהם, לא יציג את האור שלהם. השמש תסתיר עם זריחתה, והירח לא יזרח בזוהר שלה.
13:11	ואפעל נגד רעות העולם, וכנגד רשעים על עוונם. ואגרום לגאוות הבוגדים להפסיק, וְאוֹרִיד אֶת יְהִירוּת הַחֲזָקִים.
13:12	אדם יהיה יקר יותר מזהב, והאנושות תהפוך לזהב מזוקק טהור.
13:13	למטרה זו, אני אעיר את גן עדן, ותזוז הארץ ממקומה, מפני זעמו של ה' צבאות, בגלל יום חמתו.
13:14	והם יהיו כמו איילה שבורחת, או כמו כבשים; וְלֹא יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה אוֹסֵף אוֹתָם. כל אחד יפנה לעמו, וכל אחד יברח לארצו.
13:15	כל מי שיימצא ייהרג, וְכָל שֶׁנִּתְפַּס בַּמִּדְוָתָא יָפַל בְּחֶרֶב.
13:16	תינוקותיהם יופלו באלימות מול עיניהם. הבתים שלהם ייבזזו, ונשיהם יפגעו.
13:17	לְהַבִּיט, אני אעיר את המדים נגדם. הם לא יחפשו כסף, ולא תחפוץ בזהב.
13:18	במקום זאת, עם החצים שלהם, הם ימותו את הילדים הקטנים, ולא ירחמו על נשים מניקות, ועינם לא תחסוך על ילדיהם.
13:19	ואז בבל, המפואר בין הממלכות, אותה גאווה מפורסמת של הכשדים, ייהרס, כמו שהשמד ה' את סדום ועמורה.
13:20	זה לא יהיה מיושב, אפילו עד הסוף, והוא לא יוקם מחדש, אפילו מדור לדור. הערבי לא יקים שם את אוהליו, ולא ינוחו שם הרועים.
13:21	במקום זאת, חיות הבר ינוחו שם, ובתיהם ימלאו נחשים, ויחיו שם יענים, והשעירים יזנקו שם.
13:22	ויענו שם הינשופים השחורים זה לזה, בבניינים שלה, והסירנות במקדשי התענוגות שלה.

ישעיהו 14

14:1	הזמן שלה מתקרב, ולא יארכו ימיה. כי ירחם ה' על יעקב, והוא עוד יבחר מישראל, וַיְנַחְתָּם עַל-אֲדָמָתָם. והגיע החדש יצטרף אליהם, וידבק בבית יעקב.
14:2	והעם ייקח אותם, ולהוביל אותם למקומם. ובית ישראל ירשו אותם, בארץ ה', כמשרתות גברים ונשים. וַיִּשָּׁבוּ אֶת אֲשֶׁר לָחוּ אוֹתָם. והם יכניעו את צורריהם.
14:3	וזה יהיה ביום ההוא: כאשר אלוהים ייתן לך מנוחה מעמלך, ומן הדיכוי שלך, ומן השעבוד הקשה שתחתיו שירת קודם,
14:4	אתה תקבל את המשל הזה נגד מלך בבל, ואתה תגיד: "איך זה שהצורר חדל, יחד עם המחווה שלו?
14:5	יהוה מחץ את המטה של ​​הרשעים, שרביט העריצים,
14:6	אשר היכה את העם בזעם בפצע חשוכת מרפא, שהכניע את האומות בחמת זעם, אשר רדפו באכזריות.
14:7	כל הארץ הפכה שקטה ודוממת; זה שמח ושמח.
14:8	ירוקי עד, גַם, שמחו עליך, ואת ארזי הלבנון, פִּתגָם: 'מאז שישנת, אף אחד לא עלה שיחתוך אותנו'.
14:9	הגיהנום למטה התעורר לפגוש אותך בהופעתך; זה העיר לך את הענקים. כל מנהיגי הארץ קמו מכסאותיהם, כל מנהיגי העמים".
14:10	כולם יגיבו ויגידו לך: "עכשיו אתה פצוע, בדיוק כמו שהיינו; הפכת להיות כמונו.
14:11	היהירות שלך נגררה לגיהנום. גופתך נפלה מתה. העשים יהיו פזורים מתחתיך, והתולעים יהיו לך כיסוי.
14:12	איך זה שנפלת מגן עדן, הו לוציפר, שפעם עלה כמו השמש? איך זה שנפלת ארצה, אתה שפצעת את העמים?
14:13	ואמרת בלבך: 'אני אטפס לגן עדן. אגביה את כסאי מעל כוכבי אלוהים. אני אמלוך על הר הברית, בחלקים הצפוניים.
14:14	אני אעלה מעל ראשי העננים. אני אהיה כמו העליון'.
14:15	ובכל זאת באמת, אתה תיגרר לגיהנום, אל מעמקי הבור.
14:16	אלה שרואים אותך, יישען אליך, ויביט בך, פִּתגָם: "האם זה יכול להיות האיש שהפריע לכדור הארץ, שהרעיד ממלכות,
14:17	שהפך את העולם למדבר והחריב את עריו, שאפילו לא יפתח כלא לאסיריו?'"
14:18	כל מלכי העמים בכל העולם ישנו בתפארת, איש איש בביתו.
14:19	אבל אתה נדחת מקברו, כמו צמח מזוהם חסר תועלת, ונקשרת עם ההרוגים בחרב, ומי ירד לתחתית הבור, כמו פגר מרקיב.
14:20	אתה לא תהיה משויך אליהם, אפילו בקבר. כי הרסתם את אדמתכם; הרגת את האנשים שלך. צאצאיהם של הרשעים לא ייקרא לנצח נצחים.
14:21	הכין את בניו לטבח, לפי עוון אבותיהם. הם לא יקומו, ולא לרשת את הארץ, ולא למלא את פני העולם בערים.
14:22	אבל אני אקום נגדם, אומר ה' צבאות. ואאבד את שם בבל ואת שרידיה: גם הצמח וגם צאצאיו, אומר ה'.
14:23	ואני אמנה אותו כנכס לקיפוד, עם ביצות מים. ואני אטאטא אותו החוצה ואשחק אותו עם מברשת, אומר ה' צבאות.
14:24	ה' צבאות נשבע, פִּתגָם: בוודאות, בדיוק כפי ששקלתי את זה, אז ככה יהיה, ובאותו אופן שציירתי את זה במוחי,
14:25	כך זה יקרה. אז אמחץ את אשור בארצי, ורמסתי אותו על הרי, ויעלו יוסר מהם, ויוסר משאו מכתפם.
14:26	זו התוכנית שהחלטתי, לגבי כל הארץ, וזוהי היד המושטת על כל העמים.
14:27	כי ה' צבאות גזר זאת, ומי מסוגל להחליש אותו? וידו מושטת, אז מי יכול למנוע את זה?
14:28	בשנה שבה מת המלך אחז, הנטל הזה ניתן:
14:29	אתה לא צריך לשמוח, כולכם פלשתים, שֶׁהַמֶּלֶת שֶׁהִכִּיתָ אֶתְכֶם נִכְתַּס. כי משורש הנחש ייצא נחש מלך, וצאצאיו יבלעו את העוף.
14:30	ובכור עני ירעה, והעני ינוח בנאמנות. ואגרום לשורשך לחלוף ברעב, ואמות את שאריתך.
14:31	לְקוֹנֵן, הו שער! לזעוק, הו עיר! כל פלשת השתטח. שכן עשן יגיע מצפון, ואין מי שימלט מצבאו.
14:32	ומה תהיה התגובה לידיעה זו בין האומות? ויהי כי ה' הקים את ציון, וכי יקוו בו עניי עמו.

ישעיהו 15

15:1	עול מואב. כי אר מואב הושמד בלילה, זה שקט לחלוטין. כי חומת מואב חרבה בלילה, זה שקט לחלוטין.
15:2	הבית עלה עם דיבון לגבהים, באבל על נבו ועל מדבה. מואב יללה. תהיה קרחת על כל ראשיהם, וכל זקן יגלח.
15:3	בצומת הדרכים שלהם, הם נעטפו בשק. על גגותיהם וברחובותיהם, כולם יורדים, בוכה ובוכה.
15:4	חשבון יצעק עם אלעלה. קולם נשמע עד ג'חז. מעבר לזה, אנשי מואב המצוידים היטב; כל נשמה תבכה לעצמה.
15:5	לבי יזעק למואב; סורגיו יזעקו עד צוואר, כמו עגל בן שלוש. כי הם יעלו בבכי, דרך העלייה של לוית'. ובדרך הורונים, הם ירימו זעקת חרטה.
15:6	כי מי נמרים יהיו שוממים, כי הצמחים קמלו, והשתיל נכשל, וכל הירוק נעלם.
15:7	זה תואם את גודל העבודות שלהם ואת הביקור שלהם. הם יובילו אותם אל נחל הערבות.
15:8	כי זעקה הסתובבה בגבול מואב; היללה שלו אפילו לאגלים, וְהַקְרִיעָה אֶל-בַּעַר עָלִים.
15:9	כי מימי דיבון נתמלאו בדם, אני אשים עוד יותר על דיבון: אלה ממואב שנמלטו מהאריה, וניצולי הארץ.

ישעיהו 16

16:1	הו אדון, שלח את הכבש, שליט כדור הארץ, מסלע המדבר עד הר בת ציון.
16:2	וזה יהיה: כמו ציפור שבורחת, וכמו צאצאים שעפים מהקן, כן יהיו בנות מואב במעבר ארנון.
16:3	צור תוכנית. תתקשר למועצה. תן לצל שלך להיות כאילו היה לילה, אפילו בצהריים. להסתיר את הנמלטים, ואל תבגוד בנוודים.
16:4	הנמלטים שלי יחיו איתך. להפוך למקום מסתור, המואב, מפניו של המשחית. כי האבק בקצהו; האומלל אכול. מי שרמס את הארץ נכשל.
16:5	וכסא יכין ברחמים, ויושב עליו אחד באמת, במשכן דוד, שופט ומחפש שיפוט, ומחזיר מהר את מה שצודק.
16:6	שמענו על גאוות מואב; הוא מאוד גאה. גאוותו ויהירותו והתמרמרותו הם יותר מכוחו.
16:7	מהסיבה הזו, מואב יבכה למואב; כל אחד יבכה. דבר על פצעיהם לאלה שמחים על קירות הלבנים.
16:8	כי פרברי חשבון נטושים, וַאֲדֹנִי הַגּוֹיִם כָּתְרוּ אֶת כֶּרֶם סִבְמָה. הגפנים שלו הגיעו אפילו לג'אזר. הם נדדו במדבר. השתילים שלו ננטשו. הם חצו את הים.
16:9	אני אבכה עם הדמעות של ג'אזר על זה, כרם סיבמה. אני אשכרה אותך עם הדמעות שלי, חשבון ואליעלה! כי קול הרומסים מיהר על הבציר שלך ועל הקציר שלך.
16:10	וכך, השמחה והצהלה ייקחו מהכרמל, וְלֹא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה בְּכַרְמִים. מי שהיה רגיל לדרוך לא ידרוך את היין בגת. הוצאתי את קולם של מי שדורך.
16:11	מעבר לזה, לבי יהדהד כמו נבל למואב, והכי הפנימי שלי לקיר הלבנים.
16:12	וזה יהיה: כאשר נראה כי מואב נאבק על במותיו, יכנס למקומות הקדושים שלו להתפלל, אבל הוא לא ינצח.
16:13	זה הדבר אשר דיבר ה' אל מואב על אותה עת.
16:14	ועכשיו ה' דיבר, פִּתגָם: בעוד שלוש שנים, כמו שנות שכר, תהילת מואב על כל המוני העם תילקח, ומה שנשאר מאחור יהיה קטן וחלש ולא כל כך הרבה.

ישעיהו 17

17:1	עול דמשק. לְהַבִּיט, דמשק תחדל להיות עיר, וַיִּהְיֶה כְּגַל אֲבָנִים הָרְבֶּה.
17:2	הערים ההרוסות יישארו לצאן, והם ינוחו שם, ולא יהיה מי שיפחיד אותם.
17:3	ויפסק הסיוע מאפרים, ותיפסק המלכות מדמשק. ושארית ארם תהיה ככבוד בני ישראל, אומר ה' צבאות.
17:4	וזה יהיה ביום ההוא: תהילת יעקב תדלדל, ותצטמצם שומני בשרו.
17:5	ויהי כאיסוף הקציר הנשאר, וזרועו תקטוף את אזני התבואה. ויהי כחיפוש תבואה בעמק רפאים.
17:6	ומה שנשאר בו יהיה כאשכול ענבים אחד, או כמו עץ ​​זית מזועזע עם שניים או שלושה זיתים בראש הענף, או כמו ארבעה או חמישה זיתים בראש עץ, אומר ה' אלוהי ישראל.
17:7	ביום הזה, אדם ישתחווה לפני יוצרו, ועיניו יחשיבו את קדוש ישראל.
17:8	ולא ישתחוה לפני המזבחות אשר עשו ידיו. ולא יתחשב בדברים שעשו אצבעותיו, המטעים הקדושים והמקדשים.
17:9	ביום הזה, עריו החזקות יינטשו, כמו המחרשות ושדות התבואה אשר נותרו מאחור לפני פני בני ישראל, וַתִּהְיֶה לְךָ.
17:10	כי שכחת את אלוהים מושיעך, ולא זכרת את עוזרך החזק. בגלל זה, אתה תשתול צמחים אמינים, אבל זרע נכרי תזרע.
17:11	ביום נטיעתך, גפן הבר וזרע הבוקר שלך יפרחו. הקציר נלקח עד יום הירושה, ואתה תתאבל בכבדות.
17:12	אוי להמון עמים, כמו המוני הים הגועש! אוי להמולת ההמונים, כמו רעש של מים רבים!
17:13	העמים יעשו רעש, כמו רעש המים שוצפים, אֶלָּא יִתְעַר בּוֹ, וכך הוא יברח רחוק. והוא יילקח מהר, כמו עפר ההרים לפני הרוח, וכמו מערבולת לפני סערה.
17:14	בזמן הערב, לְהַבִּיט: תהיה הפרעה. כשזה מוקדם בבוקר, הוא לא יישאר. זה החלק של אלה שהרסו אותנו, וזה מנת חלקם של אלה שגזלו אותנו.

ישעיהו 18

18:1	אוי לארץ, אותה מצלה מכונפת, שנמצא מעבר לנהרות אתיופיה,
18:2	ששולח שגרירים דרך הים ובכלי פפירוס מעל המים. לך קדימה, הו מלאכים מהירים, לאומה שהתעוותה ונקרעה, לעם נורא, שאחריו אין אחר, לאומה חוששת ומדוכאת, שאת אדמתו קלקלו ​​הנהרות.
18:3	כל תושבי העולם, אתם היושבים על הארץ: כאשר השלט יהיה מורם על ההרים, אתה תראה, ותשמעו את תקיעת השופר.
18:4	כי ה' אומר לי זאת: אני אהיה בשקט, ואשקול במקומי, כמו האור בצהריים ברור, וכענן טל ביום הקציר.
18:5	כי לפני הקציר, הכל פרח. וזה יצוץ בהשלמה בטרם עת, וענפיו הקטנים יגזמו בלהב מעוקל. ומה שנשאר יגרע ויתנער.
18:6	ויחד הם יופקרו לציפורי ההרים ולחיות הבר של הארץ. והציפורים יהיו עליהן ברציפות בקיץ, וְכָל חַיָּת הַפָּר שֶׁל הָאָרֶץ יַחֲרִיפוּ עֲלֵיהֶם.
18:7	בזמן הזה, מתנה תישא לה' צבאות, מעם מפולג ונקרע, מעם נורא, שאחריו לא היה אחר, מעם חושש, חושש ומדוכא, שהנהרות הרסו את אדמתו, וַיִּשָּׂא אֶל-מְקוֹם שֵׁם ה' צְבָאוֹת, להר ציון.

ישעיהו 19

19:1	עול מצרים. לְהַבִּיט, ה' יעלה על ענן רם, והוא יכנס למצרים, וַיִּזְעוּ מִצְרָיִם הַשָּׁזֵר לְפָנָיו, וְלֵב מִצְרַיִם יִתְבַּשֵּׁב בְּתוֹכָהּ.
19:2	ואגרום למצרי לזרז את המצרי. והם ילחמו: אדם נגד אחיו, ואדם כנגד חברו, עיר מול עיר, ממלכה מול ממלכה.
19:3	ורוח מצרים תקרע עד עצם ליבה. ואני אשליך את תוכניתם באלימות. והם יחפשו תשובות מהתמונות הכוזבות שלהם, והחושבים שלהם, ואלה המונהגים על ידי שדים, והרואים שלהם.
19:4	ואמסור את מצרים ביד אדונים אכזריים, ומלך חזק ישלוט בהם, אומר ה', אלוהי צבאות.
19:5	ומי הים יתייבשו, והנהר יהיה שומם ויבש.
19:6	והנהרות ייכשלו. נחלי גדותיו יתמעטו ויתייבשו. הקנה והבולה יקמלו.
19:7	ערוץ הנהר יופשט עד למקורו, וכל המושקה על ידו יתייבש ויקמל ולא יהיה עוד.
19:8	והדייגים יצערו. וכל המשליך וו לנהר יתאבל. והשליכו רשת על פני מימיה, ירדו.
19:9	מי שעובד עם פשתן, סירוק ואריגה של טקסטיל עדין, יתבלבל.
19:10	ומקומותיו המושקים יתחילו להיכשל, עם כל אלה שעושים בריכות לקחת דגים.
19:11	מנהיגי תניס הם טיפשים. יועציו החכמים של פרעה נתנו עצות מטופשות. איך אתה יכול לומר לפרעה: "אני בן של חכמים, בנם של מלכי העת העתיקה?”
19:12	איפה החכמים שלך עכשיו? תן להם להודיע ​​לך על זה, ויגלו מה ה' צבאות מתכוון למצרים.
19:13	מנהיגי תניס הפכו לטיפשים. מנהיגי ממפיס התפרקו. הם רימו את מצרים, הפינה של אנשיה.
19:14	ה' עירב בתוכו רוח של סחרחורת. וְהֵם טָעוּ אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַעֲשָׂיהָ, כמו אדם שיכור שמתנודד ומקיא.
19:15	ולא תהיה עבודה למצרים שתוליד ראש וזנב, אחד שמשתחווה או מי שנמנע מלהשתחוות.
19:16	ביום הזה, מצרים תהיה כמו נשים, וַיִּהְיוּ מְשֻׁמְּמִים וְיִרְאִים, לִפְנֵי יָד יְהוָה צְבָאוֹת הָרַעְתָה, היד אשר יניע עליהם.
19:17	ותהא ארץ יהודה אימה למצרים. כל מי שחושב על כך, נבהל בפני תכנית ה' צבאות, התוכנית שהוא החליט לגביהם.
19:18	ביום הזה, חמש ערים יהיו בארץ מצרים הדוברות את שפת כנען, ואשר נשבע בה' צבאות. אחת תיקרא עיר השמש.
19:19	ביום הזה, יהיה מזבח ה' בתוך ארץ מצרים ואנדרטה של ​​ה' ליד גבולותיה.
19:20	זה יהיה אות ועדות לה' צבאות בארץ מצרים. כי יזעקו אל ה' לפני הצרה, וישלח להם מושיע ומגן שישחרר אותם.
19:21	וַיְהִי יְהוָה מִצְרַיִם, ויכירו המצרים את ה' ביום ההוא, ויעבדו אותו בזבחים ובמתנות. ויעשו נדרים לה', והם ימלאו אותם.
19:22	ויכה ה' את מצרים בנגע, והוא ירפא אותם. וישובו אל ה'. ויושם לקראתם, והוא ירפא אותם.
19:23	ביום הזה, תהיה דרך ממצרים לאשור, ואשור יכנס למצרים, ויהי המצרי עם האשורים, ויעבדו המצרים את עשור.
19:24	ביום הזה, האם ישראל תהיה השלישית למצרי ולאשור, ברכה בתוך הארץ,
19:25	אשר ה' צבאות ברך, פִּתגָם: ברוך עמי מצרים, ומעשה ידיי לאשור, אבל ישראל היא נחלתי.

ישעיהו 20

20:1	בשנה שבה נכנס תרתן לאשדוד, כאשר סרגון, מלך האשורים, שלח אותו, וכאשר נלחם באשדוד וכבש אותה,
20:2	באותו זמן, ה' דיבר ביד ישעיהו, בנו של עמוס, פִּתגָם: "לך קדימה, והסר את השק מהמותניים שלך, ולקחת את נעליך מרגליך." והוא עשה זאת, יוצאים עירומים ויחפים.
20:3	ויאמר ה': כשם שעבדי ישעיהו הלך עירום ויחף, כאות וכאות שלוש שנים על מצרים ועל אתיופיה,
20:4	כך גם יכפה מלך אשור את שבי מצרים, וההגירה של אתיופיה: צעיר וזקן, עירום ויחף, עם ישבן חשוף, לבושה של מצרים.
20:5	והם יפחדו ויבוהו על אתיופיה, את התקווה שלהם, ומצרים, התהילה שלהם.
20:6	ובאותו יום, יאמרו יושבי אי פלוני: "לְהַבִּיט, זו הייתה התקווה שלנו, ברחנו אליהם לעזרה, לשחררנו מפניו של מלך אשור. ועכשיו, איך נצליח לברוח?”

ישעיהו 21

21:1	משא מדבר הים. בדיוק כשהמערבולת מתקרבת מאפריקה, הוא מתקרב מהמדבר, מארץ נוראה.
21:2	חזון קשה הוכרז לי: מי שאינו מאמין, הוא מתנהג בחוסר נאמנות, ומי שהוא גזל, הוא הורס. לַעֲלוֹת, הו עלם! שכב לנצח, O Media! גרמתי לכל האבל שלו להפסיק.
21:3	בגלל זה, הגב התחתון שלי התמלא בכאב, וַיַּעַל אֶת יְסוּרוֹת, כמו הייסורים של אישה בלידה. נפלתי כששמעתי את זה. הייתי מוטרד כשראיתי את זה.
21:4	הלב שלי קמל. החושך הדהים אותי. בָּבֶל, אהוב שלי, הפך לפלא עבורי.
21:5	הכינו את הטבלה. לְהַרהֵר, ממקום של תצפית, אלה שאוכלים ושותים. התקומם, אתם המנהיגים! קח את המגן!
21:6	כי ה' אמר לי זאת: "לך והצב שומר. ויודיע כל אשר יראה".
21:7	וראה מרכבה עם שני פרשים, ורוכב על חמור, ורוכב על גמל. והוא שקל אותם בשקידה, במבט עז.
21:8	ואריה צעק: "אני על מגדל השמירה של ה', עומד ללא הרף ביום. ואני בתחנה שלי, עומד לאורך כל הלילה.
21:9	לְהַבִּיט, אדם מסוים מתקרב, אדם רוכב על מרכבה של שני סוסים." והוא הגיב, והוא אמר: "נָפוּל, נפלה היא בבל! וְכָל אֱלֹהֵיהּ הַחֲתוּבִים נִרְחֲצוּ אֶל הָאָרֶץ!
21:10	הו דגן שלי! הוי בני הגורן שלי! מה ששמעתי מאת ה' צבאות, אלוהי ישראל, הודעתי לך."
21:11	עול דומא, צעק אליי מסיר: "שׁוֹמֵר, איך עובר הלילה? שׁוֹמֵר, איך עובר הלילה?”
21:12	אמר השומר: "הבוקר מתקרב עם הלילה. אם אתה מחפש: לְחַפֵּשׂ, ולהמיר, ולהתקרב."
21:13	הנטל בערב. ביער תישן, בערב בשבילי דדנים.
21:14	אתם היושבים בארץ הדרום: עם המפגש עם הצמא, תביא מים; לפגוש את הנמלט עם לחם.
21:15	כי הם בורחים לפני החרבות, לפני פני חרב התלויה עליהם, לפני פניה של קשת כפופה, לפני קרב קשה.
21:16	כי ה' אמר לי זאת: "אחרי שנה נוספת, ממש כמו שנה לשכירה, כל כבודו של קידר יילקח.
21:17	וְהַשָּׁרִיר מֵהַהֲלוֹת הַקַּתִּים הַחֲזָקִים מִבְּנֵי קֵדֶר יִהְיֶה מְעַט, למען ה', אלוהי ישראל, דיבר את זה."

ישעיהו 22

22:1	משא עמק החזון. מה זה אומר לך, לאחר מכן, שכל אחד מכם אפילו טיפס לגגות?
22:2	מלא רעש, עיר עמוסה, עיר צוהלת: מתיך לא נהרגו בחרב, וגם לא מתו בקרב.
22:3	כל המנהיגים שלך ברחו יחד, והם היו קשורים בקושי. כל אלו שנמצאו היו כבולים יחד. הם ברחו רחוק.
22:4	מהסיבה הזו, אמרתי: "עזוב ממני. אני אבכה במרירות. אל תנסה לנחם אותי, על חורבן בת עמי".
22:5	כי זה יום מוות, ושל רמיסה, ושל בכי אל ה', אלוהי צבאות, בעמק החזון: בוחנים את החומה והפאר שמעל ההר.
22:6	וַיִּשָּׂא עָלָם אֶת-הַקְדוֹר וְאֶת-רֶכֶב הַפָּרֵשׁ; והפשיט את קיר המגן.
22:7	והעמקים הנבחרים שלך ימלאו מרכבות, והפרשים יתמקמו בשערים.
22:8	ותיחשף כיסוי יהודה, ובאותו יום, תראה את כלי הנשק של בית היער.
22:9	ותראה פרצות בעיר דוד, כי אלה התרבו. אבל אספת את מי בריכת הדגים התחתונה.
22:10	וספרתם את בתי ירושלים. והרסתם את הבתים כדי לבצר את החומה.
22:11	ועשית בור בין שני קירות למי בריכת הדגים העתיקה. אבל לא הסתכלת למעלה אל מי שעשה את זה, ולא שקלת, אפילו מרחוק, היוצר שלה.
22:12	ובאותו יום, אדוני, אלוהי צבאות, יקרא לבכי ולאבל, להתקרחות ולבישת שק.
22:13	אבל הנה: שמחה ושמחה, הרג עגלים ושחיטת אילים, אכילת בשר ושתיית יין: "בואו נאכל ונשתה, כי מחר נמות."
22:14	וַיִּגְלָה קוֹל יְהוָה צְבָאוֹת בְּאָזְנַי: "בוודאי שהעוון הזה לא יסלח לך, עד שתמות," אומר ה', אלוהי צבאות.
22:15	כך אומר ה', אלוהי צבאות: צא ונכנס אל היושב במשכן, לשבנה, מי שאחראי על המקדש, ותאמר לו:
22:16	"מה אתה כאן, או מי אתה טוען שאתה כאן? כי חצבת לך כאן קבר. חצבת בחריצות אנדרטה בסלע, כמשכן לעצמך.
22:17	לְהַבִּיט, ה' יגרום לך להיסחף, כמו תרנגול מבוית, והוא יסיר אותך, כמו בגד עליון.
22:18	הוא יכתיר אותך בכתר של צרה. הוא ישליך אותך כמו כדור לארץ רחבה ומרווחת. שם אתה תמות, ושם תהיה מרכבת כבודך, כי בושה היא לבית אדונך."
22:19	ואני אגרש אותך מהתחנה שלך, ואני אפרוש אותך משירותך.
22:20	וזה יהיה ביום ההוא: אקרא לעבדי אליקים, בן חלקיהו.
22:21	ואלביש אותו בלבושך, ואחזק אותו בחגורתך, ונתתי את סמכותך בידו. ויהיה כאב ליושבי ירושלים ולבית יהודה.
22:22	ואנכי את מפתח בית דוד על כתפו. וכשהוא פותח, אף אחד לא יסגור. וכשהוא סוגר, אף אחד לא יפתח.
22:23	ואחזק אותו כמו יתד במקום מהימן. והוא יהיה על כסא כבוד בבית אביו.
22:24	וישעו עליו את כל כבוד בית אביו: סוגים שונים של כלים וכל מאמר קטן, מכלי קערות ועד כל כלי נגינה.
22:25	ביום הזה, אומר ה' צבאות, את היתד שהיתה מהודקת במקום מהימן, תילקח. והוא ישבר, והוא ייפול, והוא יאבד, יחד עם כל מה שהיה תלוי בו, כי ה' דיבר זאת.

ישעיהו 23

23:1	עול צור. לְקוֹנֵן, אתם ספינות הים! בשביל הבית, שממנו היו רגילים לצאת, הושמד לפח. מארץ כתים, זה התגלה להם.
23:2	היה בשקט, אתם תושבי האי! סוחרי צידון, לחצות את הים, מילאו אותך.
23:3	צאצאיו של הנילוס נמצאים בתוך מים רבים. הקציר של הנהר הוא היבול שלה. והיא הפכה לשוק האומות.
23:4	להתבייש, הו צידון! כי הים מדבר, כוחו של הים, פִּתגָם: "לא הייתי בלידה, ולא ילדתי, ולא גידלתי צעירים, וגם לא קידמתי את התפתחותן של בתולות".
23:5	כשזה נשמע במצרים, הם יהיו בייסורים, כשהם שומעים על צור.
23:6	חוצים את הימים. לְקוֹנֵן, אתם תושבי האי!
23:7	זה לא המקום שלך, אשר מימיה הראשונים התפאר בימי קדם? רגליה יובילו אותה לשהייה רחוקה.
23:8	מי עשה את התוכנית הזאת נגד צור, שבעבר הוכתר, שסוחריהם היו מנהיגים, שסוחריו היו מפוארים על פני האדמה?
23:9	ה' צבאות תכנן זאת, כדי שיוריד את יהירות כל הוד, ויתכן ויביא חרפה לכל מפוארי הארץ.
23:10	חצו את אדמתכם, כמו דרך נהר, הו בת הים. אין לך יותר חגורה.
23:11	הוא הושיט את ידו על הים. הוא עורר ממלכות. ה' נתן פקודה נגד כנען, כדי שימחץ את עוצמתו.
23:12	והוא אמר: "לא תגדל עוד לתהילה, תוך עמידה בגנאי, בתולה בת צידון. קום והפליג לכיתים; במקום הזה, גַם, לא תהיה מנוחה בשבילך."
23:13	לְהַבִּיט, ארץ הכשדים: מעולם לא היה עם כזה! עשור הקים אותו. הם הובילו את החזקים שלו לשבי. הם חפרו מתחת לבתיה. הם השאירו אותו בהריסות.
23:14	לְקוֹנֵן, אתם ספינות הים! כי כוחך נהרס.
23:15	וזה יהיה ביום ההוא: אתה, הו צמיג, יישכח לשבעים שנה, כמו ימי מלך אחד. לאחר מכן, אחרי שבעים שנה, יהיה, עבור צור, משהו כמו האמירה של זונה.
23:16	קח כלי מיתר. להסתובב בעיר, זונה שנשכחה. שירו מזמורים רבים היטב, כדי שתיזכר.
23:17	וזה יהיה אחרי שבעים שנה: ה' יבקר את צור, והוא יחזיר אותה לרווחיה. ותזנה שוב עם כל ממלכות העולם על פני האדמה.
23:18	ויתקדשו עסקיה ורווחיה לה'. הם לא יינעלו ולא יאוחסנו. כי עסקיה יהיו למי שיחיו בפני ה', כדי שיאכלו עד שבעים, ועשוי להיות לבוש היטב גם עד זקנה.

ישעיהו 24

24:1	לְהַבִּיט, יהוה ישמיד את הארץ, והוא יפשיט אותו, וְהוּא יָכוֹל אֶת פָּנָיו, ויפזר את יושביה.
24:2	וזה יהיה: כמו עם האנשים, כך עם הכומר; וכמו אצל המשרת, כך עם האדון שלו; כמו אצל השפחה, כך עם המאהבת שלה; כמו אצל הקונה, כך עם המוכר; כמו אצל המלווה, כך עם הלווה; כמו אצל הנושה, כך עם החייב.
24:3	הארץ תהיה חרבה לגמרי ותשדוד כליל. כי ה' דיבר את הדבר הזה.
24:4	האדמה התאבלה, וחמק, ונמק. העולם חמק; התנשאותם של אנשי האדמה נחלשה.
24:5	והארץ הושחתה על ידי יושביה. כי הם עברו על החוקים, הם שינו את הפקודה, הם פיזרו את הברית הנצחית.
24:6	בגלל זה, קללה תאכל את הארץ, ויושביו יחטאו. ומסיבה זו, המטפלים שלה יהיו משוגעים, ומעט אנשים יישארו מאחור.
24:7	הבציר התאבל. הגפן התפוגגה. כל אלה ששמחו בלבם נאנחו.
24:8	חדלה שמחת התופים. קול השמחה נרגע. המתיקות של כלי מיתר הושתקה.
24:9	הם לא ישתו יין עם שיר. המשקה יהיה מר למי שותה אותו.
24:10	עיר ההבל נשחקה. כל בית נסגר; אף אחד לא נכנס.
24:11	ברחובות תהיה צעקה ליין. כל השמחה ננטשה. שמחת האדמה נסחפה.
24:12	הבדידות היא מה שנשאר בעיר, והפורענות תכריע את שעריה.
24:13	כי כן יהיה בתוך הארץ, בתוך העם: זה כאילו הזיתים המעטים שנותרו מנערים מעץ הזית, והוא כמו כמה אשכולות ענבים, כאשר בציר הענבים כבר הסתיים.
24:14	המעטים הללו ישאו את קולם ויהללו. כאשר יהוה יתפאר, הם ישמיעו קול שמחה מהים.
24:15	בגלל זה, לפאר את האדון בתורה: שם ה', אלוהי ישראל, באיי הים.
24:16	מקצה הארץ, שמענו את תהילת תהילתו של הצדיק. ואני אמרתי: "הסוד שלי הוא לעצמי! הסוד שלי הוא לעצמי! אוי לי! אלה שהיו בוגדים בנו בגד בנו, והם בגדו בנו בגידת עבירה".
24:17	אֵימָה, והבור, והמלכודת עליך, הו, יושב הארץ!
24:18	וזה יהיה: מי שיברח מקול האימה ייפול בבור. ומי שיחלץ מן הבור, ייתפס במלכודת. כי שערי ההצפה מלמעלה נפתחו, ויזדעזעו יסודות הארץ.
24:19	הארץ תישבר לגמרי! כדור הארץ יימחץ לגמרי! הארץ תזדעזע לגמרי!
24:20	כדור הארץ יתנדנד מאוד, כמו אדם שיכור, וייסחף, כמו אוהל של לילה בודד. ועונו יכבד עליו, והוא ייפול ולא יקום שוב.
24:21	וזה יהיה: ביום הזה, יְבַקֵּר יְהוָה אֶת צְבָאוֹת הַשָּׁמַיִם לְמַעְלָה, ועל מלכי הארץ אשר על הארץ.
24:22	ויתאספו יחדיו כאיסוף צרור אחד לבור. והם יהיו סגורים במקום ההוא, כמו בכלא. ואחרי ימים רבים, יבקרו אותם.
24:23	והירח יתבייש, והשמש תבלבל, כאשר ימלוך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים, ומתי יתפאר לעיני זקניו.

ישעיהו 25

25:1	הו אדון, אתה האלוהים שלי! אני אעלה אותך, ואודה בשמך. כי עשית ניסים. התוכנית שלך, מהעת העתיקה, הוא נאמן. אָמֵן.
25:2	כי עשית עיר לקבר, עיר חזקה להרס, בית של זרים: כדי שזו לא תהיה עיר, וכדי שלא ייבנה מחדש לנצח.
25:3	לגבי זה, עם חזק ישבח אותך; עיר עם עם חזק תפחד ממך.
25:4	כי אתה היית כוחם של העניים, כוחו של המעונין בצרתו, מפלט מהמערבולת, צל מהחום. כי רוח גבורים היא כמו מערבולת המכה בקיר.
25:5	אתה תוריד את התקוממות הזרים, בדיוק כמו שחום מביא צמא. וכמו חום מתחת לענן סוער, אתה תגרום לשלוחה של החזקים לקמול.
25:6	וַיְגַם יְהוָה צְבָאוֹת אֶת כָּל הָעַמִּים בַּהַר הַזֶּה לְהִשְׁתַּחֲוָה בְּשִׁמְנָה, לחגוג ביין, שומן מלא במח, יין מזוכך.
25:7	והוא יוליך באלימות, על ההר הזה, פני השרשראות, שאיתם כל העמים היו קשורים, והרשת, שכל העמים היו מכוסים בו.
25:8	הוא יפיל את המוות באלימות לנצח. וַיִּסָּר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הַדִּמְעוֹת מִכָּל פָּנִים, וַיִּסָּר אֶת-הַחֲנוֹת עַמּוֹ מֵעַל-הָאָרֶץ. כי ה' דיבר זאת.
25:9	ויאמרו ביום ההוא: "לְהַבִּיט, זהו האל שלנו! חיכינו לו, והוא יציל אותנו. זה ה'! סבלנו בשבילו. נשמח ונשמח בישועתו".
25:10	כי יד ה' תנוח על ההר הזה. ומואב ירמס תחתיו, בדיוק כמו שזיפים נשחקים על ידי עגלה.
25:11	ויושיט ידיו תחתיו, כמו שחיין שמושיט את ידיו לשחות. ויוריד את כבודו במחיאת כפיים.
25:12	וביצורי חומותיך הנשגבות יפלו, ולהוריד, ולהיקרע ארצה, אפילו לאבק.

ישעיהו 26

26:1	ביום הזה, מזמור זה יושר בארץ יהודה. בתוכו תוקם עיר כוחנו: צִיוֹן, מושיע, קיר עם מעוז.
26:2	פתח את השערים, ויכנסו לצודקים השומרים על האמת.
26:3	השגיאה הישנה נעלמה. אתה תשרת את השלום: שָׁלוֹם, כי קיווינו בכם.
26:4	בטחת באדון לנצח נצחים, בה' אלוקים לנצח.
26:5	כי הוא יכופף את היושבים במרומים. הוא ישפיל את העיר הנעלה. הוא יוריד את זה, אפילו עד הקרקע. הוא יפרוס את זה, אפילו לאבק.
26:6	הרגל תדרוך אותו: רגלי העניים, צעדי המעניים.
26:7	דרכם של הצדיקים ישרה; הדרך הקשה של הצדיקים נכונה ללכת בה.
26:8	ובדרך משפטיך, הו אדון, סבלנו בשבילך. שמך וזכרונך הם משאת נפשך.
26:9	נפשי חשקה בך בלילה. אבל אני גם אצפה בשבילך ברוח שלי, בלבי הכי עמוק, מהבוקר. כאשר אתה מקיים את משפטיך על פני האדמה, תושבי העולם ילמדו צדק.
26:10	הבה נרחם על המרושע, אבל הוא לא ילמד צדק. בארץ הקדושים, הוא עשה עוון, וְלֹא יָרָא אֶת כְּבוֹד ה'.
26:11	אָדוֹן, תתנשא ידך, ושלא יראו את זה. יהי רצון שהעם הקנאי יראה ויתבלבל. והאש תאכל את אויביך.
26:12	אָדוֹן, אתה תיתן לנו שלום. כי כל יצירותינו נעשו עבורנו על ידך.
26:13	ה' אלוהינו, אדונים אחרים כבשו אותנו מלבדך, אבל רק בך תן לנו לזכור את שמך.
26:14	שלא יחיו המתים; שלא יקומו הענקים שוב. מהסיבה הזו, ביקרת והרסת אותם, ואבדתם כל זכרם.
26:15	היית סובלנית כלפי העם, הו אדון, מקל על העם. אבל האם התפארת? הסרת את כל גבולות כדור הארץ.
26:16	אָדוֹן, הם חיפשו אותך בייסורים. משנתך הייתה איתם, בתוך צרה של מלמול.
26:17	כמו אישה שהרה ומתקרבת לזמן הלידה, WHO, בייסורים, זועקת מכאביה, כך הפכנו לפניך, הו אדון.
26:18	התעברנו, וזה כאילו היינו בלידה, אבל הולדנו רוח. לא הולדנו ישועה על הארץ. מהסיבה הזו, יושבי הארץ לא נפלו.
26:19	המתים שלך יחיו. ההרוגים שלי יקומו שוב. תתעורר, ולתת שבח, אתם שחיים בעפר! כי הטל שלך הוא טל האור, ותגררו אל ארץ הענקים, להרס.
26:20	ללכת, האנשים שלי! היכנסו לחדרים שלכם. סגור את הדלתות מאחוריך. הסתירו את עצמכם לזמן קצר מאוד, עד שיעבור עליך הכעס.
26:21	כי הנה, ה' יצא ממקומו, למען יפקוד את עוון כל יושבי הארץ נגדו. והארץ תגלה את דמה, ולא יכסה עוד את ההרוגים שלו.

ישעיהו 27

27:1	ביום הזה, ה' יבקר, בחרבו הקשה והגדולה והחזקה, נגד לויתן, הנחש המסורג, ונגד לויתן, הנחש המעוות, ויהרוג את הלוויתן אשר בים.
27:2	ביום הזה, כרם היין הטהור ישיר להם.
27:3	אני האדון, מי ששומר עליו. אני אתן לו פתאום לשתות. אני אשגיח על זה, לילה ויום, שמא מישהו יבקר נגד זה.
27:4	ההתמרמרות אינה שלי. מי יהיה לי קוץ וקוץ בקרב? אני אתקדם נגדם. הצתתי אותם יחד.
27:5	או שהוא יהיה, במקום זאת, לתפוס את הכוח שלי? האם הוא יעשה איתי שלום? האם היא תעשה איתי שלום?
27:6	כשהם מתקדמים באלימות נגד יעקב, ישראל תפרח ותצמח, וימלאו את פני העולם בצאצאים.
27:7	האם היכה אותו בנגע שהוא עצמו נהג להכות אחרים? או שמא הוא הרג בצורה שהוא עצמו נהג להרוג את קורבנותיו?
27:8	תשפוט זאת על ידי השוואת מידה אחת לאחרת, כאשר הוא הודח. הוא החליט על זה, לפי רוחו הקשה, ליום החום.
27:9	לָכֵן, לגבי זה, יסלח עוון בית יעקב. וזה השכר של כולם: שייקחו חטאם, כאשר יעשה את כל אבני המזבח ככרות כתושות. כי המטעים הקדושים והמקדשים לא יעמדו.
27:10	כי העיר המבוצרת תהיה שוממה. העיר הזוהרת תינטש ותיוותר מאחור כמו מדבר. במקום הזה, העגל ירעה, ובמקום ההוא, הוא ישכב, והוא יאכל מפסגותיה.
27:11	הקציר שלו יימחץ ביובש. נשים יבואו וילמדו את זה, כי אין זה עם חכם. בגלל זה, מי שעשה אותו לא ירחם עליו, ומי שיצר אותו לא יחסוך אותו.
27:12	וזה יהיה: ביום הזה, ה' יכה, מאפיק הנהר, אפילו עד נחל מצרים. ותיאספו יחדיו, אחד אחד, הוי בני ישראל.
27:13	וזה יהיה: ביום הזה, יישמע רעש בחצוצרה גדולה. ואלו שאבדו יתקרבו מארץ אשור, עם אלה שהיו מנודים בארץ מצרים. והם יעריצו את ה', על ההר הקדוש, בירושלים.

ישעיהו 28

28:1	אוי לכתר היוהרה, לשיכורי אפרים, ולפרח הנופל, את תהילת התרוממותו, לאלה שהיו בראש העמק השמן מאוד, מתנדנד מהיין.
28:2	לְהַבִּיט, יהוה חזק ואיתן, כמו סערת ברד, כמו מערבולת מוחצת, כמו כוחם של מים רבים, מוצף, נשלח על פני ארץ רחבת ידיים.
28:3	הכתר המתנשא של שיכורי אפרים ירמס ברגל.
28:4	והפרח הנופל, את תהילת התרוממותו, שנמצא בפסגת העמק השמן, יהיה כמו פרי בטרם עת לפני בשלות הסתיו, איזה, כשהמתבונן מהצד רואה את זה, ברגע שהוא לוקח אותו בידו, הוא יטרוף את זה.
28:5	ביום הזה, ה' צבאות יהיה נזר הכבוד וזר הילולה לשארית עמו.
28:6	והוא יהיה רוח הדין ליושבים בדין, וכוח השבים ממלחמה אל השערים.
28:7	ובכל זאת באמת, גם אלה היו בורים בגלל היין, והם תעו עקב השתכרות. הכומר והנביא היו בורים בגלל שיכורים. הם נספגו ביין. הם התנודדו בשכרות. הם לא הכירו את הרואה. הם היו בורים בשיפוט.
28:8	כי כל השולחנות התמלאו בקיא וזוהמה, עד כדי כך שלא נשאר מקום.
28:9	למי ילמד ידע? And to whom will he grant an understanding of what is heard? To those who have been weaned from the milk, who have been pulled away from the breasts.
28:10	ואז: command, and command again; command, and command again; expect, and expect again; a little here, and a little there.
28:11	For with the speech of lips and with a different language, he will speak to this people.
28:12	אמר להם: “This is my rest. Refresh the weary,"ו, “This is my refreshment.” And yet they were unwilling to listen.
28:13	וכך, the word of the Lord to them will be: “Command, and command again; command, and command again; expect, and expect again; a little here, and a little there,” so that they may go forward and fall backward, and so that they may be broken and ensnared and captured.
28:14	בגלל זה, listen to the word of the Lord, you mocking men, who lord it over my people who are at Jerusalem.
28:15	For you have said: “We struck a deal with death, and we formed a pact with Hell. When the inundating scourge passes through, it will not overwhelm us. For we have placed our hope in lies, and we are protected by what is false.”
28:16	מהסיבה הזו, thus says the Lord God: לְהַבִּיט, I will set a stone within the foundations of Zion, a tested stone, a cornerstone, a precious stone, which has been established in the foundation: whoever trusts in him need not hurry.
28:17	And I will establish judgment in weights, and justice in measures. And a hailstorm will overturn hope in what is false; and waters will inundate its protection.
28:18	And your deal with death will be abolished, and your pact with Hell will not stand. When the inundating scourge passes through, you will be trampled down by it.
28:19	Whenever it passes through, it will take you away. ל, at first light of morning, it will pass through, in the day and in the night, and vexation alone will make you understand what you hear.
28:20	For the bed has been narrowed, so much so that one alone would fall out, and the short blanket is not able to cover two.
28:21	For the Lord will stand, just as at the mountain of divisions. He will be angry, just as in the valley which is in Gibeon, so that he may accomplish his work, his strange work, so that he may complete his work, his work which is foreign even to him.
28:22	ועכשיו, do not be willing to mock, lest your chains be tightened. For I have heard, from the Lord, אלוהי צבאות, about the consummation and the abridgement concerning the entire earth.
28:23	Pay close attention, and listen to my voice! Attend and hear my eloquence!
28:24	Would the plowman, after plowing all day so that he may sow, instead cut open and hoe his soil?
28:25	Will he not, when he has made the surface level, sow coriander, and scatter cumin, and plant wheat in rows, and barley, and millet, and vetch in their places?
28:26	For he will be instructed in judgment; his God will teach him.
28:27	For coriander cannot be threshed with a saw, and a cartwheel cannot revolve over cumin. במקום זאת, coriander is shaken out with a stick, and cumin with a staff.
28:28	But grain for bread must be crushed. בֶּאֱמֶת, the thresher cannot thresh it unceasingly, and the cartwheel can neither disrupt it, nor break it with its surface.
28:29	And this has gone forth from the Lord, אלוהי צבאות, so that he may accomplish his miraculous plan and magnify justice.

ישעיהו 29

29:1	Woe to Ariel, to Ariel the city against which David fought: year has been added to year, the solemnities have unfolded.
29:2	And I will surround Ariel with siege works, and it will be in sorrow and mourning, and it will be like Ariel to me.
29:3	And I will surround you like a sphere all around you, and I will raise up a rampart against you, and I will set up fortifications to blockade you.
29:4	You will be brought low. You will speak from the ground, and your eloquence will be heard from the dirt. ו, from the ground, your voice will be like that of the python, and your eloquence will mumble from the dirt.
29:5	And the multitude of those who fan you will be like fine dust. And the multitude of those who have prevailed against you will be like embers fading away.
29:6	And this will happen suddenly and swiftly. It will be visited from the Lord of hosts with thunder and earthquakes, and with the great noise of a whirlwind and a storm, and with a flame of devouring fire.
29:7	And the multitude of all the nations that have struggled against Ariel will be like the dream of a vision by night, along with all who have battled, and besieged, and prevailed against it.
29:8	And it will be like one who is hungry and dreams of eating, אבל, when he has been awakened, his soul is empty. And it will be like one who is thirsty and dreams of drinking, אבל, after he has been awakened, he still languishes in thirst, and his soul is empty. So shall the multitude of all the nations be, who have struggled against Mount Zion.
29:9	Be stupefied and in wonder! Shake and quiver! Be inebriated, but not from wine! Stagger, but not from drunkenness!
29:10	For the Lord has mixed for you a spirit of deep sleep. He will close your eyes. He will cover your prophets and leaders, who see visions.
29:11	And the vision of all will be to you like the words of a sealed book, איזה, when they have given it to someone who knows how to read, they will say, “Read this,” but he will respond, “I cannot; for it has been sealed.”
29:12	But if the book is given to someone who does not know how to read, and it is said to him, “Read,” then he will respond, “I do not know how to read.”
29:13	ויאמר ה': Since this people have drawn near to me only with their mouth, and their lips glorify me while their heart is far from me, and their fear of me is based on the commandments and doctrines of men,
29:14	מהסיבה הזו, לְהַבִּיט, I will proceed to accomplish a wonder for this people, a great and mystifying miracle. For wisdom will perish from their wise, and the understanding of their prudent will be concealed.
29:15	Woe to you who use the depths of the heart, so that you may hide your intentions from the Lord. Their works are done in darkness, and so they say: “Who sees us?” and “Who knows us?”
29:16	This intention of yours is perverse. It is as if the clay were to plan against the potter, or as if the work were to say to its maker: “You did not make me.” Or it is as if what has been formed were to say to the one who formed it, “You do not understand.”
29:17	תוך לא יותר מזמן קצר וזמן קצר, לבנון תהפוך לשדה פורה, ושדה פורה ייחשב ליער.
29:18	ובאותו יום, החרשים ישמעו דברי ספר, ומתוך חושך ואפלה יראו עיני העיוורים.
29:19	והענווים ירבו את שמחתם בה', ועניים באדם ישמחו בקדוש ישראל.
29:20	שכן מי ששרר נכשל, מי שלעג כבר כולה, וְכָל אֲשֶׁר הָיוּ עָמְדוּ אֶת הַשָּׁמְרוֹת עַל הָעוֹן נִכְתַּתְתָּ.
29:21	כי הם גרמו לבני אדם לחטוא במילה, וַיִּדְחוּ אֶת אֶת-הַמִּתְוַעַר עָלֵיהֶם בַּשְּׁעָרִים, וַיִּסְתְּרוּ מִן הַצֶּדֶק לְשַׁוָּם.
29:22	בגלל זה, כך אומר ה', מי שגאל את אברהם, לבית יעקב: מעכשיו, יעקב לא יתבלבל; מעתה לא יסמיקו פניו מבושה.
29:23	במקום זאת, כשהוא רואה את ילדיו, הם יהיו מעשה ידיי בקרבו, מקדש את שמי, ויקדשו את קדוש יעקב, וַיַּבְרִישׁוּ אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
29:24	ומי שהלכו שולל ברוחם יידעו בינה, ומי שמלמל ילמדו את הדין.

ישעיהו 30

30:1	“Woe to the sons of apostasy!" אומר ה'. For you would take advice, but not from me. And you would begin to weave, but not by my spirit. Thus do you add sin upon sin!
30:2	You are walking so as to descend into Egypt, and you have not sought answers from my mouth, instead hoping for assistance from the strength of Pharaoh and placing trust in the shadow of Egypt.
30:3	וכך, the strength of Pharaoh will be your confusion, and trust in the shadow of Egypt will be your disgrace.
30:4	For your leaders were at Tanis, and your messengers have traveled even as far as Hanes.
30:5	They have all been confounded because of a people who were not able to offer profit to them, who were not of assistance, nor of other usefulness, except to offer confusion and reproach.
30:6	The burden of the beasts in the south. In a land of tribulation and anguish, from which go forth the lioness and the lion, the viper and the flying king snake, they carry their riches upon the shoulders of beasts of burden, and their valuables upon the humps of camels, to a people who are not able to offer profit to them.
30:7	For Egypt will offer assistance, but without purpose or success. לָכֵן, לגבי זה, I cried out: “It is only arrogance! Remain calm.”
30:8	עַכשָׁיו, לָכֵן, enter and write for them upon a tablet, and note it diligently in a book, and this shall be a testimony in the last days, and even unto eternity.
30:9	For they are a people who provoke to wrath, and they are lying sons, sons unwilling to listen to the law of God.
30:10	They say to the seers, “Do not see,” and to those who behold: “Do not behold for us the things that are right. Speak to us of pleasing things. See errors for us.
30:11	Take me from the way. Avert me from the path. Let the Holy One of Israel cease from before our face.”
30:12	בגלל זה, thus says the Holy One of Israel: Since you have rejected this word, and you have hoped in calumny and rebellion, and since you have depended upon these things,
30:13	מהסיבה הזו, this iniquity will be to you like a breach that has fallen, and like a gap in a high wall. For its destruction will happen suddenly, when it is not expected.
30:14	And it will be crushed, just as the earthen vessel of a potter is destroyed by a sharp blow. And not even a fragment of its earthenware will be found, which might carry a little fire from the hearth, or which might draw a little water from a hollow.
30:15	For thus says the Lord God, קדוש ישראל: If you return and are quiet, אתה תיוושע. Your strength will be found in silence and in hope. But you are not willing!
30:16	And you have said: “Never! במקום זאת, we will flee by horseback.” For this reason, you will be put to flight. And you have said, “We will climb upon swift ones.” For this reason, those who pursue you will be even swifter.
30:17	A thousand men will flee in terror from the face of one, and you will flee in terror from the face of five, until you who have been left behind are like the mast of a ship at the top of a mountain, or like a sign on a hill.
30:18	לָכֵן, the Lord waits, so that he may take pity on you. And therefore, he will be exalted for sparing you. For the Lord is the God of judgment. Blessed are all those who wait for him.
30:19	כי עם ציון יחיו בירושלים. במרירות, אתה לא תבכה. ברחמים, הוא ירחם עליך. לקול זעקתך, ברגע שהוא שומע, הוא יגיב לך.
30:20	וה' יתן לך לחם עבות ומים נגישים. והוא לא יגרום למורה שלך לעוף ממך יותר. ועיניך יראו את המורה שלך.
30:21	ואוזניך יקשיבו למילה של מי שמזהיר אותך מאחורי גבך: "זו הדרך! תלך בו! ואל תפנה הצידה, גם לא לימין, וגם לא לשמאל."
30:22	And you will defile the plates of your silver graven images and the vestment of your gold molten idols. And you will throw these things away like the uncleanness of a menstruating woman. You will say to it, “Go away!”
30:23	ובכל מקום שתזרע זרע על הארץ, גשם יינתן לזרע. וְלֶחֶם מִדְּגַן הָאָרֶץ יִהְיֶה מְאֹד וּמְלֵא. ביום הזה, הכבש ירעה בארץ רחבת ידיים.
30:24	והשוורים שלך, וסירי החמורים העוסקים באדמה, יאכל תערובת של גרעינים כמו זה שנשרף על הגורן.
30:25	ויהיו, על כל הר גבוה, ועל כל גבעה מוגבהת, נהרות של מים זורמים, ביום שחיטת רבים, מתי המגדל ייפול.
30:26	ואור הירח יהיה כאור השמש, ואור השמש יהיה שבעתיים, כמו אור שבעה ימים, ביום אשר יקשר ה' את פצע עמו, ומתי ירפא את מכת נגעם.
30:27	לְהַבִּיט, the name of the Lord arrives from far away. His fury is burning and heavy to bear. His lips have been filled with indignation, and his tongue is like a devouring fire.
30:28	His Spirit is like a torrent, מוצף, even as high as the middle of the neck, in order to reduce the nations to nothing, along with the bridle of error that was in the jaws of the people.
30:29	There will be a song for you, as in the night of a sanctified solemnity, and a joy of heart, as when one travels with music to arrive at the mountain of the Lord, to the Strong One of Israel.
30:30	And the Lord will cause the glory of his voice to be heard, ו, with a threatening fury and a devouring flame of fire, he will reveal the terror of his arm. He will crush with the whirlwind and with hailstones.
30:31	For at the voice of the Lord, Assur will dread being struck with the staff.
30:32	And when the passage of the staff has been begun, the Lord will cause it to rest upon him, with timbrels and harps. And with special battles, he will fight against them.
30:33	For a burning place, deep and wide, has been prepared from yesterday, prepared by the King. Its nourishment is fire and much wood. The breath of the Lord, like a torrent of brimstone, kindles it.

ישעיהו 31

31:1	Woe to those who descend into Egypt for assistance, hoping in horses, and putting their trust in four-horse chariots because they are many, and in horsemen because they are exceedingly strong. And they have not believed in the Holy One of Israel, and they have not sought the Lord.
31:2	לָכֵן, being wise, he has permitted harm, and he has not removed his words, and he will rise up against the house of the wicked and against those who assist the workers of iniquity.
31:3	Egypt is man, and not God. And their horses are flesh, and not spirit. וכך, the Lord will reach down his hand, and the helper will fall, and the one who was being helped will fall, and they will all be consumed together.
31:4	כי ה' אומר לי זאת: In the same way that a lion roars, and a young lion is over his prey, and though a multitude of shepherds may meet him, he will not dread their voice, nor be afraid of their number, so will the Lord of hosts descend in order to battle upon mount Zion and upon its hill.
31:5	Like birds flying, so will the Lord of hosts protect Jerusalem, protecting and freeing, passing over and saving.
31:6	Be converted to the same depth that you have drawn away, הוי בני ישראל.
31:7	For in that day, a man will cast away his idols of silver and his idols of gold, which your hands have made for you unto sin.
31:8	And Assur will fall by a sword not of man, and a sword not of man will devour him. And he will not flee from the face of the sword, and his young men will be subject to a penalty.
31:9	And his strength will pass away in terror, and his princes will flee in fear. The Lord has said it. His fire is in Zion, and his furnace is at Jerusalem.

ישעיהו 32

32:1	לְהַבִּיט, the king will reign in justice, and the princes will rule in judgment.
32:2	And a man will be like someone hidden from the wind, who conceals himself from a storm, or like rivers of waters in a time of thirst, or like the shadow of a rock that juts out in a desert land.
32:3	The eyes of those who see will not be obscured, and the ears of those who hear will listen closely.
32:4	And the heart of the foolish will understand knowledge, and the tongue of those with impaired speech will speak quickly and plainly.
32:5	He who is foolish will no longer be called leader, nor will the deceitful be called greater.
32:6	For a foolish man speaks foolishness and his heart works iniquity in order to accomplish deception. And he speaks to the Lord deceitfully, so as to empty the soul of the hungry and to take away drink from the thirsty.
32:7	The tools of the deceitful are very wicked. For they have concocted plans to destroy the meek by lying words, though the poor speak judgment.
32:8	ובכל זאת באמת, the prince will plan things that are worthy of a prince, and he will stand above the rulers.
32:9	You opulent women, rise up and listen to my voice! O confident daughters, play close attention to my eloquence!
32:10	For after a year and some days, you who are confident will be disturbed. For the vintage has been completed; the gathering will no longer occur.
32:11	Be stupefied, you opulent women! Be disturbed, O confident ones! Strip yourselves, and be confounded; gird yourselves at the waist.
32:12	Mourn over your breasts, over the delightful country, over the fruitful vineyard.
32:13	Thorn and brier will rise up, over the soil of my people. How much more over all the houses of gladness, over the city of exultation?
32:14	For the house has been forsaken. The multitude of the city has been abandoned. A darkness and a covering have been placed over its dens, even unto eternity. It will be the gladness of wild donkeys and the pasture of flocks,
32:15	until the Spirit is poured over us from on high. And the desert will be a fruitful field, and the fruitful field will be considered as a forest.
32:16	And judgment will live in solitude, and justice will be seated in a fruitful place.
32:17	And the work of justice will be peace. And the service of justice will be quiet and secure, forever.
32:18	And my people will be seated in the beauty of peacefulness, and in the tabernacles of faithfulness, and in the opulence of restfulness.
32:19	But hail will be in the descent of the forest, and the city will be brought exceedingly low.
32:20	Blessed are you who sow over any waters, sending the feet of the ox and the donkey there.

ישעיהו 33

33:1	Woe to you who plunder! Will you yourselves not also be plundered? And woe to you who despise! Will you yourselves not also be despised? When you will have completed your plundering, you will be plundered. When, out of fatigue, you will have ceased acting with contempt, you will be treated with contempt.
33:2	הו אדון, take pity on us. For we have waited for you. Be our arm in the morning and our salvation in the time of tribulation.
33:3	From the voice of the Angel, the people fled. And from your exultation, the nations were scattered.
33:4	And your spoils will be gathered together, just as the locusts are collected when the ditches have become filled with them.
33:5	The Lord has been magnified, because he has lived on high. He has filled Zion with judgment and justice.
33:6	And there will be faith in your times: the riches of salvation, wisdom and knowledge. For the fear of the Lord is his treasure.
33:7	לְהַבִּיט, outside, those who see will cry out. The Angels of peace will weep bitterly.
33:8	The roads have become desolate. Travelers have ceased along the paths. The covenant has been nullified. He has tossed aside cities. He has disregarded men.
33:9	The earth has mourned and languished. Lebanon has been confounded and desecrated. And Sharon has become like a desert. And Bashan and Carmel have been struck together.
33:10	“Now, I will rise up!" אומר ה'. “Now I will be exalted! Now I will lift myself up!”
33:11	You will conceive heat. You will give birth to stubble. Your own spirit will devour you like fire.
33:12	And the people will be like the ashes from a fire. They will be consumed by fire like a bundle of thorns.
33:13	“You who are far away, listen to what I have done! And you who are near, acknowledge my strength!”
33:14	The sinners in Zion are terrified; trembling has taken hold of the hypocrites. Who among you is able to live with a devouring fire? Who among you will live with an everlasting flame?
33:15	The one who walks in justice and speaks the truth, who casts out avarice with oppression and shakes all bribes from his hands, who blocks his ears so that he may not listen to blood, and closes his eyes so that he may not see evil.
33:16	Such a one will live on high; the fortification of rocks will be his lofty place. Bread has been given to him; his waters are reliable.
33:17	His eyes will see the king in his elegance; they will discern the land from far away.
33:18	Your heart will meditate on fear. Where are the learned? Where are those who ponder the words of the law? Where are the teachers of little ones?
33:19	You will not look upon a shameless people, a people of exalted words. For you are not able to understand the dissertation of a tongue in which there is no wisdom.
33:20	Look with favor upon Zion, the city of our solemnity. Your eyes will behold Jerusalem: an opulent habitation, a tabernacle that can never be taken away. Its stakes will not be taken away forever, nor will any of its cords be broken.
33:21	For only in that place has our Lord been magnified. It is a place of rivers, very broad and open. No ship with oars will cross through it, nor will the great Greek ship pass through it.
33:22	For the Lord is our judge. The Lord is our lawgiver. The Lord is our king. He himself will save us.
33:23	Your ropes have become loose, and they will not prevail. Your mast will be such that you will not be able to unfurl a flag. Then the spoils of much plunder will be divided. The lame will seize the spoils.
33:24	He who is nearby will not say: “I am too weak.” The people who live in it will have their iniquity taken away from them.

ישעיהו 34

34:1	O nations and peoples: draw near, and listen, ושימו לב! Let the earth and its fullness hear, the entire world and all its offspring.
34:2	For the indignation of the Lord is over all the nations, and his fury is over all their armies. He has put them to death, and he has given them over to slaughter.
34:3	Their slain will be cast out, and from their carcasses a foul odor will rise up. The mountains will languish because of their blood.
34:4	And the entire army of the heavens will languish, and the heavens will be folded like a book. And their entire army will fall away, as a leaf falls from the vine or from the fig tree.
34:5	“For my sword in heaven has been inebriated. לְהַבִּיט, it will descend upon Idumea, and upon the people of my slaughter, unto judgment.”
34:6	The sword of the Lord has been filled with blood. It has been thickened by the blood of lambs and he-goats, by the innermost blood of rams. For the victim of the Lord is in Bozrah, and a great slaughter is in the land of Edom.
34:7	And the single-horned beasts will descend with them, and the bulls along with the mighty. Their land will be inebriated by blood, and their ground by the fat of their lazy ones.
34:8	For this is the day of the vengeance of the Lord, the year of retribution for the judgment of Zion.
34:9	And its torrents will be turned into tar, and its soil into sulfur. And its land will become burning tar.
34:10	Night and day, it will not be extinguished; its smoke will rise up without ceasing. From generation to generation it will remain desolate. No one will pass through it, forever and ever.
34:11	The pelican and the hedgehog will possess it. And the ibis and the raven will live in it. And a measuring line will be extended over it, so that it may be reduced to nothing, and a plumb line, unto desolation.
34:12	Its nobles will not be in that place. במקום זאת, they will call upon the king, and all its leaders will be as nothing.
34:13	And thorns and nettles will rise up in its houses, and the thistle in its fortified places. And it will be the lair of serpents and the pasture of ostriches.
34:14	And demons and monsters will meet, and the hairy ones will cry out to one another. שם, the ogress has lain down and found rest for herself.
34:15	במקום הזה, the hedgehog has kept its den, and has raised its young, and has dug around them, and has kept them warm in its shadow. במקום הזה, the birds of prey have joined together, one to another.
34:16	Search and read diligently in the book of the Lord. Not one of them was lacking; not one has sought for the other. For what has proceeded from my mouth, he has commanded, and his very Spirit has gathered them.
34:17	And he has cast lots over them. And his hand has distributed this to them by measure. They will possess it, even unto eternity. From generation to generation, they will dwell in it.

ישעיהו 35

35:1	The desolate and impassable land will rejoice, and the place of solitude will exult, and it will flourish like the lily.
35:2	It will spring up and blossom, and it will exult with rejoicing and praising. The glory of Lebanon has been given to it, with the beauty of Carmel and Sharon. These will see the glory of the Lord and the beauty of our God.
35:3	Strengthen the lax hands, and confirm the weak knees!
35:4	Say to the fainthearted: “Take courage and fear not! לְהַבִּיט, your God will bring the vindication of retribution. God himself will arrive to save you.”
35:5	Then the eyes of the blind will be opened, and the ears of the deaf will be cleared.
35:6	Then the disabled will leap like a buck, and the tongue of the mute will be untied. For the waters have burst forth in the desert, and torrents in solitary places.
35:7	And the land that was dry will have a pond, and the thirsty land will have fountains of water. In the hollows where the serpents lived before, there will rise up the greenery of reed and bulrush.
35:8	And there shall be a path and a road in that place. And it will be called the Holy Way. The defiled will not pass through it. For this will be an upright path for you, so much so that the foolish will not wander along it.
35:9	There will be no lions in that place, and harmful wild animals will neither climb up to it, nor be found there. Only those who have been freed will walk in that place.
35:10	And the redeemed of the Lord will be converted, and they will return to Zion with praising. And everlasting joy will be upon their heads. They will obtain gladness and rejoicing. For pain and sorrow will flee away.

ישעיהו 36

36:1	וזה קרה, in the fourteenth year of king Hezekiah, Sennacherib, מלך האשורים, went up against all the fortified cities of Judah, and he seized them.
36:2	And the king of the Assyrians sent Rabshakeh from Lachish into Jerusalem, to king Hezekiah, with a great force, and he stood near the aqueduct of the upper pool, at the road to the fuller’s field.
36:3	And those who went to him were Eliakim, son of Hilkiah, who was over the house, and Shebna, הסופר, and Joah, son of Asaph, the historian.
36:4	And Rabshakeh said to them: “Tell Hezekiah: Thus says the great king, מלך האשורים: What is this faith in which you believe?
36:5	And by what counsel or strength would you prepare to rebel? In whom do you have faith, so much so that you would withdraw from me?
36:6	לְהַבִּיט, you are trusting in Egypt, in that broken staff of a reed. But if a man were to lean against it, it would enter his hand and pierce it. So is Pharaoh, the king of Egypt, to all who trust in him.
36:7	But if you answer me by saying: ‘We trust in the Lord our God.’ Is it not his high places and altars that Hezekiah has taken away? And he has said to Judah and to Jerusalem, ‘You shall worship before this altar.’
36:8	ועכשיו, hand yourselves over to my lord, מלך האשורים, and I will give you two thousand horses, and you will not be able to find riders for them on your own.
36:9	So how will you withstand the face of the ruler of even one place, of even the least of my lord’s subordinates? But if you trust in Egypt, in four-horse chariots and in horsemen:
36:10	do I intend to go up against this land to destroy it without the Lord? But the Lord said to me, ‘Go up against this land, and destroy it.’ ”
36:11	And Eliakim, and Shebna, and Joah said to Rabshakeh: “Speak to your servants in the Syrian language. For we understand it. Do not speak to us in the Jewish language, in the hearing of the people, who are upon the wall.”
36:12	And Rabshakeh said to them: “Has my lord sent me to your lord and to you in order to speak all these words, and not even more so to the men who are sitting on the wall, so that they may eat their own dung and drink their own urine with you?”
36:13	Then Rabshakeh stood up, and he cried out with a loud voice in the Jewish language, והוא אמר: “Listen to the words of the great king, מלך האשורים.
36:14	Thus says the king: Do not let Hezekiah deceive you. For he will not be able to rescue you.
36:15	And do not let Hezekiah cause you to trust in the Lord, פִּתגָם: ‘The Lord will rescue and free us. This city will not be given into the hands of the king of the Assyrians.’
36:16	Do not listen to Hezekiah. For the king of the Assyrians says this: Act with me to your own benefit, and come out to me. And let each one eat from his own vine, and each one from his own fig tree. And let each one drink water from his own well,
36:17	until I arrive and take you away to a land which is like your own: a land of grain and of wine, a land of bread and of vineyards.
36:18	But you should not let Hezekiah disturb you, פִּתגָם, ‘The Lord will deliver us.’ Have any of the gods of each of the nations delivered their land from the hand of the king of the Assyrians?
36:19	Where is the god of Hamath and of Arpad? Where is the god of Sepharvaim? Have they freed Samaria from my hand?
36:20	Who is there, among all the gods of these lands, who has rescued his land from my hand, so that the Lord would rescue Jerusalem from my hand?”
36:21	And they remained silent and did not answer a word to him. For the king had commanded them, פִּתגָם, “You shall not respond to him.”
36:22	And Eliakim, son of Hilkiah, who was over the house, and Shebna, הסופר, and Joah, son of Asaph, the historian, entered to Hezekiah with their garments rent, and they reported to him the words of Rabshakeh.

ישעיהו 37

37:1	וזה קרה, when king Hezekiah had heard this, he rent his garments, and he wrapped himself in sackcloth, and he entered the house of the Lord.
37:2	And he sent Eliakim, who was over the house, and Shebna, הסופר, and the elders of the priests, covered with sackcloth, to Isaiah, בנו של עמוס, the prophet.
37:3	ואמרו לו: “Thus says Hezekiah: This day is a day of tribulation, and of rebuke, and of blasphemy. For the sons have arrived at the time for birth, but there is not enough strength to bring them forth.
37:4	Perhaps, somehow, the Lord your God will hear the words of Rabshakeh, whom the king of the Assyrians, his lord, has sent to blaspheme the living God, and will rebuke the words that the Lord your God has heard. לָכֵן, lift up your prayers on behalf of the remnant which has been left behind.”
37:5	And so the servants of king Hezekiah went to Isaiah.
37:6	And Isaiah said to them: “You shall say this to your lord: כך אומר ה': Do not be afraid to face the words that you have heard, by which the servants of the king of the Assyrians blasphemed me.
37:7	לְהַבִּיט, I will send a spirit to him, and he will hear a message, and he will return to his own land. And I will cause him to fall by the sword, in his own land.”
37:8	Then Rabshakeh returned, and he found the king of the Assyrians fighting against Libnah. For he had heard that he had set out from Lachish.
37:9	And he heard from Tirhakah, the king of Ethiopia: “He has gone forth so that he may fight against you.” And when he had heard this, he sent messengers to Hezekiah, פִּתגָם:
37:10	“You shall say this to Hezekiah, מלך יהודה, פִּתגָם: Do not let your God, in whom you trust, deceive you by saying: ‘Jerusalem will not be given into the hands of the king of the Assyrians.’
37:11	לְהַבִּיט, you have heard about all that the kings of the Assyrians have done to all the lands that they have conquered, וכך, how can you be delivered?
37:12	Have the gods of the nations rescued those whom my fathers have conquered: Gozan, and Haran, and Rezeph, and the sons of Eden who were at Telassar?
37:13	Where is the king of Hamath and the king of Arpad, or the king of the city of Sepharvaim, or of Hena and Ivvah?”
37:14	And Hezekiah took the letter from the hand of the messengers, and he read it, and he went up to the house of the Lord, and Hezekiah spread it out in the sight of the Lord.
37:15	And Hezekiah prayed to the Lord, פִּתגָם:
37:16	“O Lord of hosts, the God of Israel who sits upon the Cherubim: you alone are God of all the kingdoms of the earth. You have made heaven and earth.
37:17	הו אדון, incline your ear and listen. הו אדון, open your eyes and see. And hear all the words of Sennacherib, which he has sent to blaspheme the living God.
37:18	For truly, הו אדון, the kings of the Assyrians have laid waste to countries and territories.
37:19	And they have cast their gods into the fire. For these were not gods, but the works of men’s hands, of wood and of stone. And they broke them into pieces.
37:20	ועכשיו, ה' אלוהינו, save us from his hand. And let all the kingdoms of the earth acknowledge that you alone are Lord.”
37:21	And Isaiah, בנו של עמוס, sent to Hezekiah, פִּתגָם: “Thus says the Lord, אלוהי ישראל: Because of what you have prayed to me about Sennacherib, מלך האשורים,
37:22	this is the word that the Lord has spoken over him: The virgin daughter of Zion has despised you and mocked you. The daughter of Jerusalem has shaken her head at you.
37:23	Whom have you insulted? And whom have you blasphemed? And against whom have you lifted up your voice and raised up your eyes on high? Against the Holy One of Israel!
37:24	By the hand of your servants, you have reproached the Lord. And you have said: ‘With a multitude of my four-horse chariots, I have ascended the heights of the mountains adjoining Lebanon. And I will cut down its lofty cedars and its choice pine trees. And I will reach the top of its summit, to the forest of its Carmel.
37:25	I dug deep, and I drank water, and I dried up all the river banks with the sole of my foot.’
37:26	Have you not heard what I have done to it in past times? In ancient times, I formed it. And now I have brought it forth. And it has been made so that the hills and the fortified cities would fight together, unto its destruction.
37:27	Their inhabitants had unsteady hands. They trembled and were confused. They became like the plants of the field, and the grass of the pastures, and like the weeds on the rooftops, which wither before they are mature.
37:28	I know your habitation, and your arrival, and your departure, and your madness against me.
37:29	When you became angry against me, your arrogance rose up to my ears. לָכֵן, I will place a ring in your nose, and a bit between your lips. And I will turn you back on the road by which you arrived.
37:30	But this shall be a sign for you: Eat, in this year, whatever springs up on its own. And in the second year, eat fruits. But in the third year, sow and reap, and plant vineyards, and eat their fruit.
37:31	And what will be saved from the house of Judah, and what is left behind, will form deep roots, and will bear high fruits.
37:32	For from Jerusalem, a remnant shall go forth, and salvation from mount Zion. The zeal of the Lord of hosts will accomplish this.
37:33	מהסיבה הזו, thus says the Lord about the king of the Assyrians: He will not enter this city, nor shoot an arrow into it, nor overtake it with a shield, nor dig a rampart all around it.
37:34	He will return on the road by which he arrived. And into this city, he will not enter, אומר ה'.
37:35	And I will protect this city, so that I may save it for my own sake, and for the sake of David, my servant.”
37:36	Then the Angel of the Lord went forth and struck down, in the camp of the Assyrians, one hundred eighty-five thousand. And they arose in the morning, והנה, all these were dead bodies.
37:37	And Sennacherib, מלך האשורים, departed and went away. And he returned and lived at Nineveh.
37:38	וזה קרה, as he was adoring his god in the temple of Nisroch, his sons, Adramelech and Sharezer, struck him with the sword. And they fled into the land of Ararat. And Esarhaddon, הבן שלו, reigned in his place.

ישעיהו 38

38:1	In those days Hezekiah became ill and was near death. וכך, ישעיהו, בנו של עמוס, the prophet, entered to him, וַיֹּאמֶר לוֹ: “Thus says the Lord: Put your house in order, for you shall die, and you shall not live.”
38:2	And Hezekiah turned his face toward the wall, and he prayed to the Lord.
38:3	והוא אמר: "אני מתחנן, אָדוֹן, I beseech you, to remember how I walked before you in truth and with a whole heart, and that I have done what is good in your sight.” And Hezekiah wept with a great weeping.
38:4	And the word of the Lord came to Isaiah, פִּתגָם:
38:5	“Go and say to Hezekiah: כך אומר ה', the God of David, your father: I have heard your prayer, and I have seen your tears. לְהַבִּיט, I will add fifteen years to your days.
38:6	And I will rescue you and this city from the hand of the king of the Assyrians, and I will protect it.
38:7	And this will be a sign for you from the Lord, that the Lord will do this word, which he has spoken:
38:8	לְהַבִּיט, I will cause the shadow of the lines, which has now descended on the sundial of Ahaz, to move in reverse for ten lines.” And so, the sun moved backward by ten lines, through the degrees by which it had descended.
38:9	The writing of Hezekiah, מלך יהודה, after he had fallen ill and had recovered from his sickness:
38:10	“I said: In the middle of my days, I will go to the gates of Hell. So I sought the remainder of my years.
38:11	אמרתי: I will not see the Lord God in the land of the living. I will no longer behold man, nor the habitation of rest.
38:12	My longevity has been taken away; it has been folded up and taken from me, like the tent of a shepherd. My life has been cut off, as if by a weaver. While I was still beginning, he cut me off. From morning until evening, you have marked out my limits.
38:13	I hoped, even until morning. Like a lion, so has he crushed all my bones. From morning until evening, you have marked my limits.
38:14	I will cry out, like a young swallow. I will meditate, like a dove. My eyes have been weakened by gazing upward. הו אדון, I suffer violence! Answer in my favor.
38:15	What can I say, or what would he answer me, since he himself has done this? I will acknowledge to you all my years, in the bitterness of my soul.
38:16	הו אדון, if such is life, and if the life of my spirit is of such a kind, may you correct me and may you cause me to live.
38:17	לְהַבִּיט, in peace my bitterness is most bitter. But you have rescued my soul, so that it would not perish. You have cast all my sins behind your back.
38:18	For Hell will not confess to you, and death will not praise you. Those who descend into the pit will not hope for your truth.
38:19	The living, the living, these will give praise to you, as I also do this day! The father will make the truth known to the sons.
38:20	הו אדון, save me! And we will sing our psalms, all the days of our life, in the house of the Lord.”
38:21	Now Isaiah had ordered them to take a paste of figs, and to spread it like plaster over the wound, so that he would be healed.
38:22	And Hezekiah said, “What will be the sign that I may go up to the house of the Lord?”

ישעיהו 39

39:1	באותו זמן, Merodach Baladan, the son of Baladan, מלך בבל, sent letters and gifts to Hezekiah. For he had heard that he had fallen ill and had recovered.
39:2	And Hezekiah rejoiced over them, and he showed them the storehouses of his aromatic spices, and of the silver and gold, and of the perfumes and precious ointments, and all the repositories for his belongings, and all the things that were found in his treasures. There was nothing in his house, nor in all his dominion, that Hezekiah did not show them.
39:3	Then Isaiah the prophet entered before king Hezekiah, וַיֹּאמֶר לוֹ, “What did these men say, and from where did they come to you?” And Hezekiah said, “They came to me from a far away land, from Babylon.”
39:4	והוא אמר, “What did they see in your house?” And Hezekiah said: “They have seen all the things that are in my house. There was nothing that I did not show them among my treasures.”
39:5	And Isaiah said to Hezekiah: “Hear the word of the Lord of hosts:
39:6	לְהַבִּיט, the days are coming when all that is in your house, and all that your fathers have stored up, אפילו עד היום, will be taken away to Babylon. There will be nothing left behind, אומר ה'.
39:7	And your children, who will issue from you, whom you will produce, they will be taken away. And they will become eunuchs in the palace of the king of Babylon.”
39:8	And Hezekiah said to Isaiah, “The word of the Lord which he has spoken is good.” And he said, “But let there be peace and truth in my days.”

ישעיהו 40

40:1	“Be consoled, be consoled, O my people!” says your God.
40:2	Speak to the heart of Jerusalem, and call out to her! For her malice has reached its end. Her iniquity has been forgiven. She has received double for all her sins from the hand of the Lord.
40:3	The voice of one crying out in the desert: “Prepare the way of the Lord! Make straight the paths of our God, in a solitary place.
40:4	Every valley will be exalted, and every mountain and hill will be brought low. And the crooked will be straightened, and the uneven will become level ways.
40:5	And the glory of the Lord will be revealed. And all flesh together will see that the mouth of the Lord has spoken.”
40:6	The voice of one saying, “Cry out!" ואני אמרתי, “What should I cry out?” “All flesh is grass, and all its glory is like the flower of the field.
40:7	The grass has dried up, and the flower has fallen. For the Spirit of the Lord has blown over it. בֶּאֱמֶת, the people are like grass.
40:8	The grass has dried up, and the flower has fallen. But the Word of our Lord remains for eternity.”
40:9	You who evangelize Zion, climb a high mountain! You who evangelize Jerusalem, lift up your voice with strength! Lift it up! אל תפחד! Say to the cities of Judah: "לְהַבִּיט, your God!”
40:10	לְהַבִּיט, the Lord God will arrive in strength, and his arm will rule. לְהַבִּיט, his reward is with him, and his work is before him.
40:11	He will pasture his flock like a shepherd. He will gather together the lambs with his arm, and he will lift them up to his bosom, and he himself will carry the very young.
40:12	Who has measured the waters in the hollow of his hand, and who has weighed the heavens with his palm? Who has suspended the mass of the earth with three fingers, and who has weighed the mountains on a balance and the hills on a scale?
40:13	Who has assisted the Spirit of the Lord? Or who has been his counselor and has revealed things to him?
40:14	With whom has he consulted? And who has instructed him, and taught him the path of justice, and guided him to knowledge, and revealed the way of understanding to him?
40:15	לְהַבִּיט, the nations are like a drop of water in a bucket, and they are considered as the smallest grain on a balance. לְהַבִּיט, the islands are like a little dust.
40:16	And Lebanon will not be sufficient to start a fire, and its animals will not be sufficient for a burnt offering.
40:17	All the nations in his sight are as if they did not exist, and they are considered by him as if they were nothingness and emptiness.
40:18	לָכֵן, to whom would you liken God? Or with what image would you replace him?
40:19	Should the workman cast a statue? Or has the goldsmith formed it with gold, or the silversmith with plates of silver?
40:20	He has chosen strong wood that will not decay. The skillful artisan seeks a way to set up an idol that cannot be moved.
40:21	Do you not know? Have you not heard? Has it not been announced to you from the beginning? Have you not understood the foundations of the earth?
40:22	He is the One who sits upon the globe of the earth, and its inhabitants are like locusts. He extends the heavens as if they were nothing, and he spreads them out like a tent, in which to dwell.
40:23	He has brought those who examine what is secret to nothingness. He has brought the judges of the earth to emptiness.
40:24	ובוודאי, their stalk was neither planted, nor sown, nor rooted in the ground. He has suddenly blown them across them, and they have withered, and a whirlwind will carry them away like chaff.
40:25	“And to whom would you compare me or equate me?” says the Holy One.
40:26	Lift up your eyes on high, and see who has created these things. He leads forth their army by number, and he calls them all by name. Because of the fullness of his strength and robustness and virtue, not one of them was left behind.
40:27	Why do you say this, O Jacob, and why do you speak this way, ישראל? “My way has been hidden from the Lord, and my judgment escaped notice by my God.”
40:28	Do you not know, or have you not heard? The Lord is the eternal God, who has created the limits of the earth. He does not diminish, and he does not struggle. Neither is his wisdom searchable.
40:29	It is he who gives strength to the weary, and it is he who increases fortitude and strength in those who are failing.
40:30	Servants will struggle and fail, and young men will fall into infirmity.
40:31	But those who hope in the Lord will renew their strength. They will take up wings like eagles. They will run and not struggle. They will walk and not tire.

ישעיהו 41

41:1	Let the islands be silent before me, and let the nations take new strength. Let them draw near, and then speak. Let us apply for judgment together.
41:2	Who has raised up a just man from the east, and has called him to follow him? He will place the nations under his gaze, and he will rule over kings. He will cause them to be like dust before his sword, like chaff driven by the wind before his bow.
41:3	He will pursue them. He will pass by in peace. No trace will appear after his feet.
41:4	Who has worked and accomplished these things, calling to the generations from the beginning? “It is I, אדוני! I am the first and the last.”
41:5	The islands saw it and were afraid. The ends of the earth were stupefied. They drew near and arrived.
41:6	Each one will help his neighbor and will say to his brother, “Be strengthened.”
41:7	The coppersmith striking with the mallet encouraged him who was forging at that time, פִּתגָם, “It is ready for soldering.” And he strengthened it with nails, so that it would not be moved.
41:8	אבל אתה, ישראל, are my servant, O Jacob, whom I have chosen, the offspring of my friend Abraham.
41:9	For his sake, I have taken you from the ends of the earth, and I have called you from its distant places. And I said to you: “You are my servant. I have chosen you, and I have not cast you aside.”
41:10	אל תפחד, for I am with you. Do not turn away, for I am your God. I have strengthened you, and I have assisted you, and the right hand of my just one has upheld you.
41:11	לְהַבִּיט, all who fight against you shall be confounded and ashamed. They will be as if they did not exist, and the men who contradict you will perish.
41:12	You will seek them, and you will not find them. The men who rebel against you will be as if they did not exist. And the men who make war against you will be like something that has been consumed.
41:13	כי אני ה' אלוהיך. I take you by your hand, and I say to you: אל תפחד. I have helped you.
41:14	Fear not, O worm of Jacob, you who are dead within Israel. I have helped you, אומר ה', your Redeemer, קדוש ישראל.
41:15	I have established you like a new threshing cart, having serrated blades. You will thresh the mountains and crush them. And you will turn the hills into chaff.
41:16	You will winnow them, and the wind will blow them away, and the whirlwind will scatter them. And you shall exult in the Lord; you shall rejoice in the Holy One of Israel.
41:17	The indigent and the poor are seeking water, but there is none. Their tongue has been dried up by thirst. אני, אדוני, will heed them. אני, אלוהי ישראל, will not abandon them.
41:18	I will open rivers in the high hills, and fountains in the midst of the plains. I will turn the desert into pools of water, and the impassable land into streams of water.
41:19	I will plant the cedar in a deserted place, with the thorn, and the myrtle, and the olive tree. In the desert, I will plant the pine, and the elm, and the box tree together,
41:20	so that they may see and know, acknowledge and understand, together, that the hand of the Lord has accomplished this, and that the Holy One of Israel has created it.
41:21	Bring your case forward, אומר ה'. Bring it here, if you have anything to allege, says the King of Jacob.
41:22	Let them approach and announce to us the things that will occur. Announce to us the things that were before. And we will apply our heart to them, and we will know their end. וכך, reveal to us the things that will occur.
41:23	Announce the things that will occur in the future, and we will know that you are gods. כְּמוֹ כֵן, accomplish good or evil, if you are able, and let us speak of it and see it together.
41:24	לְהַבִּיט, you exist out of nothing, and your work is from what does not exist; he who has chosen you is an abomination.
41:25	I have raised up one from the north, and he will arrive from the rising of the sun. He will call upon my name, and he will reduce magistrates to mud, like a potter working with clay.
41:26	Who has announced this from its rising, so that we may know it, or from its beginning, so that we may say, “You are just.” There is no one who either announces, or predicts, or hears your words.
41:27	The first one will say to Zion: "לְהַבִּיט, they are here,” and to Jerusalem, “I will present an evangelist.”
41:28	וראיתי, and there was no one among any of them to consult, or who, when I asked, could answer a word.
41:29	לְהַבִּיט, they are all unjust, and their works are empty. Their idols are wind and emptiness.

ישעיהו 42

42:1	הנה עבדי, אני אקיים אותו, הנבחר שלי, עמו נחת רוחי. שלחתי את רוחי עליו. הוא יציע משפט לגויים.
42:2	הוא לא יזעק, והוא לא יראה העדפה לאיש; וגם קולו לא ישמע בחוץ לארץ.
42:3	את הקנה החבול הוא לא ישבור, וְאֶת הַפְּתִילָה הַמַּעֲשֶׂה לֹא יִכְבָּה. הוא יוביל את המשפט אל האמת.
42:4	הוא לא יהיה עצוב או מוטרד, עד שיקבע את הדין עלי אדמות. והאיים ימתינו למשפטו.
42:5	כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהִים, who created the heavens and expanded it, who formed the earth and all that springs from it, who gives breath to the people in it, and spirit to those walking on it.
42:6	אני, אדוני, קראו לך בצדק, ולקחתי את ידך ושמרתי אותך. והצגתי אותך כברית העם, כאור לגויים,
42:7	כדי שתפקח את עיני העיוורים, ולהוציא את האסיר מהכלא ואת היושבים בחושך מבית הכליאה.
42:8	אני האדון; this is my name. I will not give my glory to another, nor my praise to graven things.
42:9	The things that were first, לְהַבִּיט, they have arrived. And I also announce what is new. Before these things arise, I will cause you to hear about them.
42:10	Sing to the Lord a new canticle, sing his praise from the ends of the earth, you who descend into the sea and all its fullness, the islands and their inhabitants.
42:11	Let the desert and its cities be lifted up. Kedar will dwell in houses. O inhabitants of the rock, give praise! They will cry out from the top of the mountains.
42:12	They will give glory to the Lord, and they will announce his praise to the islands.
42:13	The Lord will go forth like a strong man; like a man of battle, he will stir up zeal. He will shout and cry out. He will prevail against his enemies.
42:14	I have always been quiet; I have been silent; I have been patient. I will speak like a woman giving birth. I will destroy and consume, all at once.
42:15	I will desolate the mountains and the hills, and I will wither all their grass. And I will turn rivers into islands, and I will dry up the pools of water.
42:16	And I will lead the blind along a way which they do not know. And I will cause them to walk along paths with which they were unfamiliar. I will turn darkness into light before them, and crooked into straight. These things I have done for them. For I have not abandoned them.
42:17	They have been converted again. Let those who trust in graven idols be greatly confounded, for they say to a molten thing, “You are our god.”
42:18	You who are deaf, hear! You who are blind, turn your gaze and see!
42:19	Who is blind, except my servant? Who is deaf, except the one to whom I have sent my messengers? Who is blind, except the one who has been sold? And who is blind, except the servant of the Lord?
42:20	You who see many things, will you not keep them? You who have open ears, will you not listen?
42:21	And the Lord was willing to sanctify him, and to magnify the law, and to exalt him.
42:22	But this same people has robbed and laid waste. All their youth are a snare, and they have been hidden in houses of confinement. They have become victims; there is no one who may rescue them. They have been plundered; there is no one who may say, “Restore.”
42:23	Who is there among you who will hear this, who will listen closely and heed this in the future?
42:24	Who has handed over Jacob into plunder, and Israel into devastation? It is not the Lord himself, against whom we have sinned? And they were not willing to walk in his ways, and they have not listened to his law.
42:25	וכך, he poured out over him the indignation of his fury and a strong battle. And he burned him all around, and he did not realize it. And he set him on fire, and he did not understand it.

ישעיהו 43

43:1	And now thus says the Lord who created you, O Jacob, and who formed you, ישראל: אל תפחד. For I have redeemed you, and I have called you by your name. You are mine.
43:2	When you pass through the waters, I will be with you, and the rivers will not cover you. When you walk through fire, you will not be burned, and the flames will not scorch you.
43:3	כי אני ה' אלוהיך, קדוש ישראל, your Saviour. I have presented Egypt as your atonement, Ethiopia and Seba on your behalf.
43:4	Since then, you have become honorable in my eyes, and glorious. I have loved you, and I will present men on behalf of you, and people on behalf of your life.
43:5	Fear not, for I am with you. I will lead your offspring from the East, and I will gather you from the West.
43:6	I will say to the North, “Release him,” and to the South, “Do not turn him away.” Bring my sons from far away, ובנותי מקצה הארץ.
43:7	וכל הקורא בשמי, אני יצרתי לתפארתי. אני יצרתי אותו, ועשיתי אותו.
43:8	הובל את האנשים העיוורים ובעלי עיניים, שהם חירשים ויש להם אוזניים.
43:9	כל העמים התאספו יחדיו, והשבטים נאספו. מי מכם יודיע על כך, ומי יגרום לנו להקשיב לדברים הראשונים? תנו להם להציג את עדיהם. תן להם לפעול בצדק, and listen, ואומרים: "זה נכון."
43:10	אתם העדים שלי, אומר ה', ואתה עבדי, whom I have chosen, כדי שתוכל לדעת, ואולי להאמין בי, וכדי שתבינו שאני אותו הדבר. לפניי, לא נוצר אלוהים, ואחרי לא יהיה.
43:11	אני. אני האדון. ואין מושיע חוץ ממני.
43:12	הודעתי, והצלתי. I have caused it to be heard. And there was no stranger among you. אתם העדים שלי, אומר ה', and I am God.
43:13	And from the beginning, I am the same. And there is no one who can rescue from my hand. I act, and who can turn it aside?
43:14	כך אומר ה', your Redeemer, קדוש ישראל: For your sake, I sent to Babylon, and tore down all their bars, with the Chaldeans who glory in their ships.
43:15	אני האדון, your Holy One, the Creator of Israel, your King.
43:16	כך אומר ה', who gave you a way through the sea and a path through the torrent of waters,
43:17	who led out the chariot and the horse, the column of robust troops. They went to sleep together, and they will not arise. They have been crushed like flax, and they have been extinguished.
43:18	You need not call to mind the past, nor consider the things of antiquity.
43:19	לְהַבִּיט, I am accomplishing new things. And presently, they will spring forth. With certainty, you will know them. I will make a way in the desert, and rivers in an impassible place.
43:20	The wild beasts of the field will glorify me, with the serpents and the ostriches. For I have brought waters to the desert, rivers to inaccessible places, in order to give drink to my people, to my elect.
43:21	This is the people whom I have formed for myself. They will speak my praise.
43:22	But you have not called upon me, O Jacob, nor have you struggled for me, ישראל.
43:23	You have not offered me the ram of your holocaust, and you have not glorified me with your victims. I have not burdened you with oblations, nor have I wearied you with incense.
43:24	You have bought me no sweet cane with money, and you have not inebriated me with the fat of your victims. ובכל זאת באמת, you have burdened me with your sins; you have wearied me with your iniquities.
43:25	אני. I am the very One who wipes away your iniquities for my own sake. And I will not remember your sins.
43:26	Call me to mind, and let us go to judgment together. If you have anything to justify yourself, explain it.
43:27	Your first father sinned, and your interpreters have betrayed me.
43:28	וכך, I have defiled the holy leaders. I have handed over Jacob to slaughter, and Israel to calumny.

ישעיהו 44

44:1	ועכשיו, להקשיב, Jacob, my servant, and Israel, whom I have chosen.
44:2	כך אומר ה', who made and formed you, your Helper from the womb: אל תפחד, Jacob, my servant and my most righteous, whom I have chosen.
44:3	For I will pour out waters upon the thirsty ground, and rivers upon the dry land. I will pour out my Spirit upon your offspring, and my benediction upon your stock.
44:4	And they will spring up among the plants, like willows beside running waters.
44:5	This one will say, “I am the Lord’s,” and that one will call himself by the name of Jacob, and yet another will write with his hand, “For the Lord,” and he will take the name Israel.
44:6	כך אומר ה', the King and Redeemer of Israel, ה' צבאות: I am the first, and I am the last, and there is no God apart from me.
44:7	Who is like me? Let him call out and announce it. And let him explain to me the order of things, since it is I who appointed the ancient people. The things of the near and the distant future, let him announce them.
44:8	אל תפחד, and do not be disturbed. From the time when I caused you to listen, I also announced it. אתם העדים שלי. Is there another God beside me, also a Maker, whom I have not known?
44:9	All of those who create idols are nothing, and their most beloved things will not benefit them. These are their witnesses, for they do not see, and they do not understand, so that they might be confounded.
44:10	Who has formed a god or cast a molten image, which is useful for nothing?
44:11	לְהַבִּיט, all those who partake in this will be confounded. For these makers are men. They will all assemble together. They will stand and be terrified. And they will be confounded together.
44:12	The maker of iron has wrought with his file. With coals and hammers, he has formed it, and he has wrought with the strength of his arm. He will hunger and grow faint. He will not drink water, and he will become weary.
44:13	The maker of wood has extended his ruler. He has formed it with a plane. He has made it with corners, and he has smoothed its curves. And he has made the image of a man, a seemingly beautiful man, dwelling in a house.
44:14	He has cut down cedars; he has taken the evergreen oak, and the oak that stood among the trees of the forest. He has planted the pine tree, which the rain has nourished.
44:15	And it is used by men for fuel. He took from it and warmed himself. And he set it on fire and baked bread. But from the remainder, he made a god, and he adored it. He made an idol, and he bowed down before it.
44:16	Part of it, he burned with fire, and with part of it, he cooked meat; he boiled food and was filled. And he was warmed, וכך אמר: "אה, I am warm. I have gazed at the fire.”
44:17	But from its remainder, he made a god and a graven image for himself. He bowed down before it, and he adored it, and he prayed to it, פִּתגָם: “Free me! For you are my god.”
44:18	They have neither known nor understood. For their eyes are obscured, lest they see with their eyes and understand with their heart.
44:19	They do not consider in their mind, nor do they know, nor do they think to say: “I have burned part of it in the fire, and I have baked bread upon its coals. I have cooked flesh and I have eaten. And from its remainder, should I make an idol? Should I fall prostrate before the trunk of a tree?”
44:20	Part of it is ashes. His foolish heart adores it. And he will not liberate his soul, and he will not say, “Perhaps there is a lie in my right hand.”
44:21	Remember these things, O Jacob, ישראל. For you are my servant. I have formed you. You are my servant, ישראל. Do not forget me.
44:22	I have wiped away your iniquities like a cloud, and your sins like a mist. Return to me, because I have redeemed you.
44:23	Give praise, הו שמים! For the Lord has shown mercy. Shout with joy, O ends of the earth! Let the mountains resound with praise, with the forest and all its trees. For the Lord has redeemed Jacob, and Israel will be glorified.
44:24	כך אומר ה', your Redeemer, and your Maker from the womb: אני האדון, who makes all things, who alone extends the heavens, who makes the earth firm. And there is no one with me.
44:25	I make the signs of the diviners useless, and I turn the seers to madness. I turn the wise backwards, and make their knowledge into foolishness.
44:26	I lift up the word of my servant, and I fulfill the counsel of my messengers. I say to Jerusalem, “You shall be inhabited,” and to the cities of Judah, “You shall be rebuilt,” and I will lift up its deserts.
44:27	I say to the depths, “Be desolate,"ו, “I will dry up your rivers.”
44:28	I say to Cyrus, “You are my shepherd, and you will accomplish all that I will.” I say to Jerusalem, "תיבנה,"ולבית המקדש, "יסודותיך יונחו".

ישעיהו 45

45:1	כה אמר ה' אל כורש המשוח שלי, שאת יד ימינו אני מחזיק, למען אכניע את הגויים לפניו, ויכולתי להחזיר עורף למלכים, ואוכל לפתוח את הדלתות לפניו, וכדי שלא ייסגרו השערים.
45:2	אני אלך לפניך. ואשפיל את תפארת הארץ. אנפץ שערי נחושת, ואפרק את מוטות הברזל.
45:3	ונתתי לך אוצרות נסתרים וידע בסתר, למען תדעו כי אני ה', אלוהי ישראל, מי קורא בשמך.
45:4	למען יעקב, my servant, and Israel, הנבחר שלי, אפילו קראתי לך בשמך. לקחתי אותך, ולא הכרת אותי.
45:5	אני האדון, ואין אף אחד אחר. אין אלוהים לידי. חגרתי אותך, ולא הכרת אותי.
45:6	So may those who are from the rising of the sun, and those who are from its setting, know that there is no one beside me. אני האדון, and there is no other.
45:7	I form the light and create the darkness. I make peace and create disaster. אני, אדוני, do all these things.
45:8	Send down dew from above, הו שמים, and let the clouds rain down upon the just! Let the earth open and spring forth a savior! And let justice rise up at once! אני, אדוני, have created him.
45:9	Woe to him who contradicts his Maker, a mere shard from an earthen vessel! Should the clay say to the potter, “What are you making?" או, “Your work is not made by your hands?”
45:10	Woe to him who says to his father, “Why did you conceive?” or to a woman, “Why did you give birth?”
45:11	כך אומר ה', קדוש ישראל, his Maker: Would you question me about the future, concerning my sons, and command me concerning the work of my hands?
45:12	I made the earth, and I created man upon it. My hand stretched out the heavens, and I have commanded all their hosts.
45:13	I have raised him up unto justice, and I will direct all his ways. He himself will build my city and release my captives, but not for ransom or gifts, אומר ה', אלוהי צבאות.
45:14	כך אומר ה': The labor of Egypt, and the business dealings of Ethiopia, and of the Sabeans, men of stature, will pass to you and will be yours. They will walk behind you. They will travel, bound in irons. And they will adore you and petition you: “In you alone is God, and there is no God apart from you.
45:15	בֶּאֱמֶת, you are a hidden God, אלוהי ישראל, the Savior.”
45:16	They have all been confounded and should be ashamed! These fabricators of errors have departed together into confusion!
45:17	Israel is saved in the Lord by an eternal salvation. You will not be confounded, and you will not be ashamed, even forever and ever.
45:18	For thus says the Lord, who created the heavens, God himself who formed the earth and made it, the very Molder of it. He did not create it to no purpose. He formed it so that it would be inhabited. אני האדון, and there is no other.
45:19	I have not spoken in secret, in a dark place of the earth. I have not said to the offspring of Jacob, “Seek me in vain.” I am the Lord, who speaks justice, who announces what is right.
45:20	Assemble yourselves, and approach, and draw near together, you who have been saved among the Gentiles. They lack knowledge, who lift up the wood of their sculpture, and who petition a god unable to save.
45:21	Announce it, and approach, and consult together. Who has caused this to be heard from the beginning, and who has foretold it from that time? Is it not I, אדוני? And is there some other god beside me? I am a just God who saves, and there is no one except me.
45:22	All ends of the earth, be converted to me, and you will be saved. For I am God, and there is no other.
45:23	I have sworn by myself. The Word of justice will proceed from my mouth, and it will not turn back.
45:24	For every knee shall bend to me, and every tongue shall swear it.
45:25	לָכֵן, he will say, “In the Lord are my justices and my dominion.” They will go to him. And all who fight against him will be confounded.
45:26	In the Lord, all the offspring of Israel will be justified and praised.

ישעיהו 46

46:1	Bel has been broken. Nebo has been crushed. Their idols have been placed upon beasts and cattle, your grievous heavy burdens, even unto exhaustion.
46:2	They have been melted down, or have been smashed together. They were not able to save the one who carried them, and their life will go into captivity.
46:3	Listen to me, house of Jacob, all the remnant of the house of Israel, who are carried in my bosom, who were born from my womb.
46:4	Even to your old age, I am the same. And even with your grey hairs, I will carry you. I have made you, and I will sustain you. I will carry you, and I will save you.
46:5	To whom would you likened me, or equate me, or compare me, or consider me to be similar?
46:6	You take gold from a bag, and you weigh silver on a scale, so as to hire a goldsmith to make a god. And they fall prostrate and adore.
46:7	They carry him on their shoulders, supporting him, and they set him in his place. And he will stand still and will not move from his place. But even when they will cry out to him, he will not hear. He will not save them from tribulation.
46:8	Remember this, and be confounded. Return, you transgressors, to the heart.
46:9	Remember the past ages. For I am God, and there is no other god. There is no one like me.
46:10	From the beginning, I announce the last things, and from the start, the things that have not yet been done, פִּתגָם: My plan will stand firm, and my entire will shall be done.
46:11	I call a bird from the east, and from a far away land, the man of my will. And I have spoken it, and I will carry it out. I have created, and I will act.
46:12	Hear me, you who are hard of heart, who are far from justice!
46:13	I have brought my justice near. It will not be far away, and my salvation will not be delayed. I will grant salvation in Zion, and my glory in Israel.

ישעיהו 47

47:1	Descend, sit in the dust, O virgin daughter of Babylon! שב על האדמה. אין כסא לבת הכשדים. כי לא תיקרא עוד עדין ורך.
47:2	קח אבן ריחיים וטחן ארוחה. גלה את הבושה שלך, לחשוף את הכתף, לחשוף את הרגליים שלך, לחצות את הנחלים.
47:3	חרפתך תתגלה, ותראה בושתך. אני אתפוס נקמה, וְאֵין אָדָם יַעֲמֹד לִי.
47:4	הגואל שלנו, ה' צבאות שמו, קדוש ישראל.
47:5	שב בשקט, ולהיכנס לחושך, הו בת הכשדים! כי לא תיקרא עוד אשת הממלכות.
47:6	כעסתי על האנשים שלי. זיהמתי את הירושה שלי, ונתתי אותם בידך. לא רחמת עליהם. הגדלת מאוד את עול עולך על הזקנים.
47:7	And you have said: “I will be a noblewoman forever.” You have not set these things upon your heart, and you have not remembered your end.
47:8	ועכשיו, hear these things, you who are delicate and have confidence, who say in your heart: “I am, and there is no one greater than me. I will not sit as a widow, and I will not know barrenness.”
47:9	These two things will suddenly overwhelm you in one day: barrenness and widowhood. All things shall overwhelm you, because of the multitude of your sorceries and because of the great cruelty of your enchantments.
47:10	And you have trusted in your malice, and you have said: “There is no one who sees me.” Your wisdom and your knowledge, these have deceived you. And you have said in your heart: “I am, and beside me there is no other.”
47:11	Evil will overwhelm you, ולא תשים לב לעליה. ואסון יפול עליך באלימות, ולא תוכל למנוע זאת. אתה פתאום תהיה המום על ידי עליבות כמו שמעולם לא הכרת.
47:12	תעמוד עם הלחשים שלך, ועם הרבה כישופיך, אשר עמלת בו מנעוריך, כאילו איכשהו זה עשוי להועיל לך, או כאילו זה יכול לחזק אותך.
47:13	נכשלת בשלל התוכניות שלך! תן לרואים לעמוד ולהציל אותך, אלה שהרהרו בכוכבים, וחישוב החודשים, למען יכריזו לכם מאלה את הבאות.
47:14	לְהַבִּיט, הם הפכו כמו זיפים. האש כילתה אותם. הם לא ישתחררו מכוח הלהבות. אלה אינם גחלים שבאמצעותם ניתן לחמם אותם, וְלֹא אֵין זוֹ אֵשׁ שֶׁיִּשְׁבֹּת לְצִדָּהּ.
47:15	אז יש את כל הדברים האלה, שבו עמלת, הופכים לך. הסוחרים שלך מנעוריך, כל אחד שגה בדרכו. אין מי שיכול להציל אותך.

ישעיהו 48

48:1	תקשיב לדברים האלה, הו, בית יעקב, אתה הנקרא בשם ישראל, ומי יצא ממי יהודה. אתה נשבע בשם ה' ואתה מזכיר את אלוהי ישראל, אבל לא למען האמת, ולא בצדק.
48:2	כי הם נקראו מעיר הקודש, וְהֵם יוֹסְדוּ עַל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ה' צבאות שמו.
48:3	מהזמן ההוא, הודעתי על הדברים הקודמים. הם יצאו מהפה שלי, והשמעתי אותם. עשיתי את הדברים האלה פתאום, והם התגשמו.
48:4	כי ידעתי שאתה עקשן, and that your neck is like an iron sinew, and that your forehead is like brass.
48:5	מהזמן ההוא, I foretold to you. Before these things happened, I revealed them to you, lest you say: “My idols have accomplished these things, and my graven and molten images have commanded them.”
48:6	See all the things that you have heard. But were you the ones who announced them? מהזמן ההוא, I caused you to hear about new things, and you do not know how these were preserved.
48:7	They are created now, and not in that time. And even before today, you did not hear of them; אחרת, you might say, "לְהַבִּיט, I knew them.”
48:8	You have neither heard, nor known, nor were your ears open in that time. For I knew that you would transgress greatly, and so I called you a transgressor from the womb.
48:9	For the sake of my name, I will take the face of my fury far away. And for the sake of my praise, I will bridle you, lest you perish.
48:10	לְהַבִּיט, I have refined you, but not like silver. I have chosen you for the furnace of poverty.
48:11	For my sake, for my own sake, I will do it, so that I may not be blasphemed. For I will not give my glory to another.
48:12	Listen to me, O Jacob, and Israel whom I call. I am the same, I am the first, and I am the last.
48:13	גַם, my hand has founded the earth, and my right hand has measured the heavens. I will call them, and they will stand together.
48:14	Gather together, all of you, and listen. Who among them has announced these things? The Lord has loved him; he will do his will with Babylon, and his arm is upon the Chaldeans.
48:15	אני, I have spoken, and I have called him. I have led him forward, and his way has been straight.
48:16	Draw near to me, and listen to this. From the beginning, I have not spoken in secret. From the time before it happened, I was there. ועכשיו, the Lord God has sent me, and his Spirit.
48:17	כך אומר ה', your Redeemer, קדוש ישראל: אני האדון, your God, who teaches you beneficial things, who guides you in the way that you walk.
48:18	If only you had paid attention to my commandments! Your peace would have been like a river, and your justice would have been like the waves of the sea,
48:19	and your offspring would have been like the sand, and the stock from your loins would have been like its stones. His name would not have passed away, nor would it have been worn away before my face.
48:20	Depart from Babylon! Flee from the Chaldeans! Announce it with a voice of exultation. Cause it to be heard, and carry it even to the ends of the earth. Say: “The Lord has redeemed his servant Jacob.”
48:21	They did not thirst in the desert, when he led them out. He produced water from the rock for them. For he split the rock, and the waters flowed out.
48:22	“There is no peace for the impious," אומר ה'.

ישעיהו 49

49:1	Pay attention, you islands, and listen closely, you far away peoples. The Lord has called me from the womb; from the womb of my mother, he has been mindful of my name.
49:2	And he has appointed my mouth as a sharp sword. In the shadow of his hand, he has protected me. And he has appointed me as an elect arrow. In his quiver, he has hidden me.
49:3	And he has said to me: “You are my servant, ישראל. For in you, I will glory.”
49:4	ואני אמרתי: “I have labored toward emptiness. I have consumed my strength without purpose and in vain. לָכֵן, my judgment is with the Lord, and my work is with my God.”
49:5	ועכשיו, אומר ה', who formed me from the womb as his servant, so that I may bring back Jacob to him, for Israel will not be gathered together, but I have been glorified in the eyes of the Lord and my God has become my strength,
49:6	and so he has said: “It is a small thing that you should be my servant so as to raise up the tribes of Jacob, and so as to convert the dregs of Israel. לְהַבִּיט, I have offered you as a light for the Gentiles, so that you may be my salvation, even to the furthest regions of the earth.”
49:7	כך אומר ה', the Redeemer of Israel, his Holy One, to a contemptible soul, to an abominable nation, to the servant of lords: The kings will see, and the princes will rise up, and they will adore, because of the Lord. For he is faithful, and he is the Holy One of Israel, who has chosen you.
49:8	כך אומר ה': In a pleasing time, I have heeded you, and in the day of salvation, I have assisted you. And I have preserved you, and I have presented you as a covenant of the people, so that you would lift up the earth, and possess the scattered inheritances,
49:9	so that you would say to those who are bound, "לך קדימה!” and to those who are in darkness, “Be released!” They will pasture along the roads, and their pastures will be in every open place.
49:10	They will not hunger or thirst, nor will the heat of the sun beat down upon them. For the one who takes pity on them will rule them, and he will give them to drink from fountains of waters.
49:11	And I will make all my mountains into a road, and my paths will be exalted.
49:12	לְהַבִּיט, some will come from far away, והנה, others from the north and from the sea, and still others from the land of the south.
49:13	Give praise, הו שמים! And exult, הו אדמה! Let the mountains give praise with jubilation! For the Lord has consoled his people, and he will take pity on his poor ones.
49:14	And Zion said: “The Lord has abandoned me, and the Lord has forgotten me.”
49:15	Can a woman forget her infant, so as not to take pity on the child of her womb? But even if she would forget, still I shall never forget you.
49:16	לְהַבִּיט, I have engraved you on my hands. Your walls are always before my eyes.
49:17	Your builders have arrived. Those who would tear you down and destroy you, they will depart from you.
49:18	Lift up your eyes all around, and see: all these have been gathered together; they have come to you. As I live, אומר ה', you shall be clothed with all these things, as if with an ornament. And like a bride, you shall wrap these things all around you.
49:19	For your deserts, and your solitary places, and the land of your ruination will now be too narrow, because of all the inhabitants. And those who devoured you will be chased far away.
49:20	Even the children of your barrenness will say in your ears: “This place is too narrow for me. Make me a spacious place in which to dwell.”
49:21	And you will say in your heart: “Who has conceived them? I was barren and unable to give birth. I was taken away and held captive. וכך, who has raised them? I was destitute and alone. וכך, where have they been?”
49:22	כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהִים: לְהַבִּיט, I will lift up my hand to the Gentiles, and I will exalt my sign before the peoples. And they will carry your sons in their arms, and they will bear your daughters on their shoulders.
49:23	And kings will be your caretakers, and queens will be your nursemaids. They will reverence you with their face to the ground, and they will lick the dust at your feet. And you will know that I am the Lord. For those who hope in him will not be confounded.
49:24	Can prey be taken from the strong? Or is anything taken captive by the powerful able to be saved?
49:25	For thus says the Lord: בְּהֶחלֵט, even the captives will be taken away from the strong, even what has been taken by the powerful will be saved. ובאמת, I will judge those who have judged you, and I will save your children.
49:26	And I will feed your enemies their own flesh. And they will be inebriated with their own blood, as with new wine. And all flesh will know that I am the Lord, who saves you, and your Redeemer, the Strong One of Jacob.

ישעיהו 50

50:1	כך אומר ה': What is this bill of divorce for your mother, by which I have dismissed her? Or who is my creditor, to whom I have sold you? לְהַבִּיט, you were sold by your iniquities, and I have dismissed your mother for your wickedness.
50:2	For I arrived, and there was no man. I called out, and there was no one who would hear. Has my hand been shortened and become small, so that I am unable to redeem? Or is there no power in me to deliver? לְהַבִּיט, at my rebuke, I will make the sea into a desert. I will turn rivers into dry land. The fish will rot for lack of water and will die of thirst.
50:3	I will clothe the heavens in darkness, and I will make sackcloth their covering.
50:4	The Lord has given me a learned tongue, so that I would know how to uphold with a word, one who has weakened. He rises in the morning, he rises to my ear in the morning, so that I may heed him like a teacher.
50:5	The Lord God has opened my ear. And I do not contradict him. I have not turned back.
50:6	I have given my body to those who strike me, and my cheeks to those who plucked them. I have not averted my face from those who rebuked me and who spit on me.
50:7	The Lord God is my helper. לָכֵן, I have not been confounded. לָכֵן, I have set my face like a very hard rock, and I know that I will not be confounded.
50:8	He who justifies me is near. Who will speak against me? Let us stand together. Who is my adversary? Let him approach me.
50:9	לְהַבִּיט, the Lord God is my helper. Who is the one who would condemn me? לְהַבִּיט, they will all be worn away like a garment; the moth will devour them.
50:10	Who is there among you who fears the Lord? Who hears the voice of his servant? Who has walked in darkness, and there is no light in him? Let him hope in the name of the Lord, and let him lean upon his God.
50:11	לְהַבִּיט, all you who kindle a fire, wrapped in flames: walk in the light of your fire and in the flames that you have kindled. This has been done to you by my hand. You will sleep in anguish.

ישעיהו 51

51:1	Listen to me, you who follow what is just and who seek the Lord. Pay attention to the rock from which you have been hewn, and to the walls of the pit from which you have been dug.
51:2	Pay attention to Abraham, your father, and to Sarah, who bore you. For I called him alone, and I blessed him, and I multiplied him.
51:3	לָכֵן, the Lord will console Zion, and he will console all its ruins. And he will turn her desert into a place of delights, and her wilderness into a garden of the Lord. Gladness and rejoicing will be found in her, thanksgiving and a voice of praise.
51:4	Pay attention to me, האנשים שלי, and listen to me, my tribes. For a law will go forth from me, and my judgment will rest as a light for the nations.
51:5	My just one is near. My savior has gone forth. And my arms will judge the people. The islands will hope in me, and they will patiently wait for my arm.
51:6	Lift up your eyes to heaven, and look down to the earth below. For the heavens will vanish like smoke, and the earth will be worn away like a garment, and its inhabitants will pass away in like manner. But my salvation will be forever, and my justice will not fail.
51:7	Listen to me, you who know what is just, my people who have my law in their heart. Do not be afraid of disgrace among men, and do not dread their blasphemies.
51:8	For the worm will consume them like a garment, and the moth will devour them like wool. But my salvation will be forever, and my justice will be from generation to generation.
51:9	התקומם, התקומם! Clothe yourself in strength, O arm of the Lord! Rise up as in the days of antiquity, as in generations long past. Have you not struck the arrogant one and wounded the dragon?
51:10	Have not you dried up the sea, the waters of the great abyss, and turned the depths of the sea into a road, so that the delivered could cross over it?
51:11	ועכשיו, those who have been redeemed by the Lord will return. And they will arrive in Zion, praising. And everlasting rejoicing will be upon their heads. They will take hold of gladness and rejoicing. Anguish and mourning will flee away.
51:12	זה אני, I myself, who will console you. Who are you that you would be afraid of a mortal man, and of a son of man, who will wither like the grass?
51:13	And have you forgotten the Lord, your Maker, who extended the heavens, and who founded the earth? And have you been in constant dread, all day long, at the face of his fury, of the one who afflicted you and who had prepared to destroy you? Where is the fury of the oppressor now?
51:14	Advancing quickly, he will arrive to be revealed, and he will not kill unto utter destruction, nor will his bread fail.
51:15	But I am the Lord, your God, who stirs up the sea, and who makes the waves swell. The Lord of hosts is my name.
51:16	I have placed my words in your mouth, and I have protected you in the shadow of my hand, so that you might plant the heavens, and found the earth, and so that you might say to Zion, “You are my people.”
51:17	Lift up, Lift up! Arise, הו ירושלים! You drank, from the hand of the Lord, the cup of his wrath. You drank, even to the bottom of the cup of deep sleep. And you were given to drink, all the way to the dregs.
51:18	There is no one who can uphold her, out of all the sons whom she has conceived. And there is no one who would take her by the hand, out of all the sons whom she has raised.
51:19	There are two things which have happened to you. Who will be saddened over you? There is devastation and destruction, and famine and sword. Who will console you?
51:20	Your sons have been cast out. They have slept at the head of all the roads, and they have been ensnared like a gazelle. They have been filled by the indignation of the Lord, by the rebuke of your God.
51:21	לָכֵן, listen to this, O poor little ones, and you who have been inebriated, but not by wine.
51:22	Thus says your Sovereign, אדוני, and your God, who will fight on behalf of his people: לְהַבִּיט, I have taken the cup of deep sleep from your hand. You shall no longer drink from the bottom of the cup of my indignation.
51:23	And I will set it in the hand of those who have humiliated you, and who have said to your soul: “Bow down, so that we pass over.” And you placed your body on the ground, as a path for them to pass over.

ישעיהו 52

52:1	התקומם, התקומם! Clothe yourself in strength, O Zion! Put on the garments of your glory, הו ירושלים, the city of the Holy One! For the uncircumcised and the unclean will no longer pass through you.
52:2	Shake yourself from the dust! Arise and sit up, הו ירושלים! Loose the chains from your neck, O captive daughter of Zion!
52:3	For thus says the Lord: You were sold for nothing, and you will be redeemed without money.
52:4	For thus says the Lord God: My people descended into Egypt, בהתחלה, in order to sojourn there. But the Assyrian oppressed them, without any cause at all.
52:5	ועכשיו, what is left for me here, אומר ה'? For my people have been taken away without cause. Their lords treat them unjustly, אומר ה'. And my name is being continually blasphemed all day long.
52:6	בגלל זה, my people will know my name, ביום הזה. For it is I myself who is speaking. לְהַבִּיט, I am here.
52:7	How beautiful upon the mountains are the feet of the messenger and the preacher of peace! Announcing good and preaching peace, they are saying to Zion, “Your God will reign!”
52:8	It is the voice of your watchmen. They have lifted up their voice. They will praise together. For they will see eye to eye, when the Lord converts Zion.
52:9	Be glad and rejoice together, O deserts of Jerusalem! For the Lord has consoled his people. He has redeemed Jerusalem.
52:10	The Lord has prepared his holy arm, in the sight of all the Gentiles. And all the ends of the earth will see the salvation of our God.
52:11	Depart, depart, get out of here! Do not be willing to touch what is polluted. Go out from her midst! Be cleansed, you who bear the vessels of the Lord.
52:12	For you will not go out in a tumult, nor will you take flight in a hurry. For the Lord will precede you, and the God of Israel will gather you.
52:13	לְהַבִּיט, my servant will understand; he will be exalted and lifted up, and he will be very sublime.
52:14	Just as they were stupefied over you, so will his countenance be without glory among men, and his appearance, among the sons of men.
52:15	He will sprinkle many nations; kings will close their mouth because of him. And those to whom he was not described, have seen. And those who have not heard, have considered.

ישעיהו 53

53:1	Who has believed our report? And to whom has the arm of the Lord been revealed?
53:2	ויקום כצמח רך בעיניו, וכמו שורש מהאדמה הצמאה. אין בו מראה יפה או ממלכתי. כי הבטנו בו, ולא היה שום היבט, כזה שנרצה בו.
53:3	הוא מבוזה והפחות מבין בני האדם, איש צער היודע חולות. ופניו נסתרות ובזויה. בגלל זה, לא הערכנו אותו.
53:4	בֶּאֱמֶת, הוא לקח את החולשות שלנו, והוא עצמו נשא את צערינו. וחשבנו עליו כאילו הוא מצורע, או כאילו נפגע מאלוהים והושפל.
53:5	אבל הוא עצמו נפצע בגלל עוונותינו. הוא היה חבול בגלל רשעותנו. משמעת שלומנו הייתה עליו. ולפי הפצעים שלו, נרפאנו.
53:6	כולנו הלכנו שולל כמו כבשים; כל אחד פנה לדרכו. וְהַשִׁיב יְהוָה אֶת כָּל עוֹנְנוּ עָלָיו.
53:7	הציעו לו, כי זה היה רצונו שלו. והוא לא פתח את פיו. הוא יובא כצאן לטבח. ויהיה אילם ככבש לפני גוזזו. כי לא יפתח את פיו.
53:8	הוא התרומם מהייסורים והשיפוטיות. מי יתאר את חייו? כי הוא נכרת מארץ החיים. בגלל רשעות עמי, פגעתי בו.
53:9	ויתן לו מקום עם רשעים לקבורתו, ועם העשיר על מותו, אף על פי שלא עשה עוון, ולא הייתה רמאות בפיו.
53:10	אבל זה היה רצון ה' למחוץ אותו בחולשה. אם ימסור את נפשו מחמת חטא, הוא יראה צאצאים עם חיים ארוכים, ורצון ה' יכוון בידו.
53:11	כי נפשו עמל, הוא יראה ויהיה מרוצה. לפי הידע שלו, עבדי הצדיק יצדיק בעצמו רבים, והוא עצמו ישא את עוונותיהם.
53:12	לָכֵן, אני אקצה לו מספר גדול. ויחלק את שלל החזקים. כי הוא מסר את חייו למוות, והוא היה נחשב בקרב פושעים. והוא לקח את חטאיהם של רבים, והוא התפלל על העוברים.

ישעיהו 54

54:1	Give praise, אתה עקר ולא מסוגל להרות. לשיר הלל ולהשמיע רעש משמח, את שלא ילדת. כי רבים הם ילדי השוממים, יותר מזה שיש לה בעל, אומר ה'.
54:2	הגדילו את מקום אוהלכם והאריכו את עורות סוכותיכם, ללא חסך. הארך את החוטים שלך, ולחזק את ההימור שלך.
54:3	כִּי תִשְׁתַּחְתָּ יְמִינָה וּמִשְׁמֹאל. וַיִּרְשׁוּ זֶרַעְךָ אֶת הַגּוֹיִם, ותשב את הערים השוממות.
54:4	אל תפחד! כי לא תתבלבל, ולא תסמיק. ולא תתבייש, כי תשכח את בלבול נעוריך, ולא תזכור עוד את חרפת אלמנותך.
54:5	כי מי שברא אותך ישלוט בך. ה' צבאות שמו. והגואל שלך, קדוש ישראל, ייקרא אלוהי כל הארץ.
54:6	כי ה' קרא לך, כמו אשה עזובה ומתאבלת ברוח, וכמו אישה דחויה בצעירותה, אמר אלוהיך.
54:7	לרגע קצר, נטשתי אותך, ועם רחמים גדולים, אני אאסוף אותך.
54:8	ברגע של כעס, הסתרתי את פני ממך, לזמן קצר. אבל ברחמים נצחיים, ריחמתי עליך, אמר גואלך, אדוני.
54:9	בשבילי, זה בדיוק כמו בימי נח, אשר נשבעתי שלא אביא עוד את מי נח על הארץ. כך נשבעתי לא לכעוס עליך, ולא לנזוף בך.
54:10	כי ההרים יזוזו, והגבעות ירעדו. אבל רחמי לא יסורו ממך, וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תִזְעֹר, אמר ה', שיש לך חמלה.
54:11	O poor little ones, מתכווץ מהסערה, הרחק מכל נחמה! לְהַבִּיט, אני אסדר את האבנים שלך, ואני אשים את היסוד שלך בספירים,
54:12	ואעשה את חומותיך מיספר, ושעריך מאבנים מפוסלות, וכל גבולך מאבנים נחשקות.
54:13	כל ילדיך ילמדו על ידי ה'. וגדול יהיה שלום ילדיכם.
54:14	ותיבססו בצדק. עזוב רחוק מדיכוי, כי לא תפחד. ותסתלק מאימה, כי זה לא יתקרב אליך.
54:15	לְהַבִּיט, יגיע מתנחל, שלא היה איתי, הגעה חדשה מסוימת תצטרף אליך.
54:16	לְהַבִּיט, אני יצרתי את הצורף שמניף את גחלי האש ומייצר חפץ בעבודתו, ובראתי את הרוצח המשמיד.
54:17	שום חפץ שנוצר לשימוש נגדך לא יצליח. וכל לשון שמתנגדת לך במשפט, אתה תשפוט. זוהי נחלת עבדי ה', וזהו צדקתם איתי, אומר ה'.

ישעיהו 55

55:1	כל מי שצמא, לבוא למים. ואתה שאין לך כסף: לְמַהֵר, לקנות ולאכול. גִישָׁה, לקנות יין וחלב, בלי כסף ובלי סחר חליפין.
55:2	למה אתה מוציא כסף על מה שהוא לא לחם, ותשקיע עמך על מה שאינו משביע? תקשיב לי מאוד מקרוב, ואוכלים מה שטוב, ואז תשמח נשמתך במידה מלאה.
55:3	הטה אוזנך והתקרב אליי. להקשיב, ונפשך תחיה. וְכָרֹתִי אֶתְכֶם בְּרִית עוֹלָם, ברחמי דוד הנאמנים.
55:4	לְהַבִּיט, הצגתי אותו כעד לעם, כמפקד ומדריך לעמים.
55:5	לְהַבִּיט, תקרא לעם שלא הכרת. ועמים שלא ידעו אותך ימהרו אליך, מפני ה' אלוקיך, קדוש ישראל. כי הוא האדיר אותך.
55:6	חפש את ה', בזמן שניתן למצוא אותו. תתקשר אליו, בזמן שהוא קרוב.
55:7	תן לאסור לנטוש את דרכו, וְהָעוֹן מַחְשְׁבוֹתוֹ, וישוב אל ה', והוא ירחם עליו, ואל אלוהינו, כי הוא גדול בסליחה.
55:8	כי המחשבות שלי אינן המחשבות שלך, ודרכיך אינן דרכי, אומר ה'.
55:9	כי כשם שהשמים מתנשאים מעל הארץ, כָּךְ גַּם דַּרְכֵּי נִמְשִׁים מִדַּרְכֵיכֶם, והמחשבות שלי מעל המחשבות שלך.
55:10	ובאותו אופן כמו שגשם ושלג יורדים מגן עדן, ולא לחזור לשם יותר, אבל להשרות את האדמה, ולהשקות אותו, ולגרום לו לפרוח ולספק זרע לזורע ולחם לרעבים,
55:11	כך גם תהיה המילה שלי, אשר תצא מפי. זה לא יחזור אליי ריק, אבל זה ישיג כל מה שאני אעשה, והוא ישגשג במשימות שלמענן שלחתי אותו.
55:12	כי אתה תצא בשמחה, ותובלך קדימה בשלום. ההרים והגבעות ישירו לפניך הלל, וכל עצי הכפר ימחאו כפיים.
55:13	במקום השיח, עץ האורן יקום, ובמקום הסרפד, עץ ההדס יגדל. ויקרא ה' בסימן נצחי, אשר לא יילקח.

ישעיהו 56

56:1	כך אומר ה': שמרו על שיקול הדעת, ולהגשים צדק. כי ישועתי קרובה לבואה, והצדק שלי קרוב להתגלות.
56:2	אשרי האיש שעושה זאת, ובן האדם המחזיק בזה, שומרים שבת ולא מחללים אותה, שומר את ידיו ולא עושה כל רע.
56:3	ואל תתן בנו של הבא החדש, הדבק בה', לְדַבֵּר, פִּתגָם, "ה' יפריד ויפריד אותי מעמו". ואל יאמר הסריס, "לְהַבִּיט, אני עץ יבש."
56:4	כי כך אמר ה' אל הסריסים: הם ישמרו את השבתות שלי, והם יבחרו את הדברים שאני ארצה, והם יחזיקו בברית שלי.
56:5	אני אתן להם מקום בביתי, בין הקירות שלי, ושם טוב יותר מבנים ובנות. אתן להם שם נצח, שלעולם לא יגווע.
56:6	ובני הבא החדש, הדבקים בה' כדי לעבוד אותו ולאהוב את שמו, יהיו עבדיו: כל השומרים שבת בלי לחללה, והאוחזים בבריתי.
56:7	אוביל אותם אל ההר הקדוש שלי, ואשמח אותם בבית תפילתי. שואותיהם וקורבנותיהם יהיו לי נעים על מזבחי. כי ביתי ייקרא בית תפילה לכל העמים.
56:8	ה' אלוהים, המקבץ את פזורי ישראל, אומר: אפילו עכשיו, אכנס אליו את עדתו.
56:9	כל חיות השדה, כל חיות היער: להתקרב ולטרוף!
56:10	השומרים שלו עיוורים כולם. כולם בורים. הם כלבים אילמים ללא יכולת לנבוח, לראות דברים ריקים, לישון ולאהוב חלומות.
56:11	והכלבים המאוד לא זהירים האלה מעולם לא ידעו סיפוק. הרועים עצמם אינם יודעים הבנה. כולם פנו הצידה בדרכם, כל אחד לקנאות שלו, מהגבוהה אפילו לפחות:
56:12	"לבוא, הבה ניקח יין, ולהתמלא בשכרות. וכפי שזה היום, כך יהיה מחר ולעוד הרבה זמן".

ישעיהו 57

57:1	האדם הצודק מת, ואין מי שמודה בזה בלבו; ואנשי רחמים נלקחים, כי אין מי שמבין. כי האיש הצדיק נלקח מול פני הזדון.
57:2	תן לשלום להגיע. ימצא מי שהלך בצדקתו מנוח על משכבו.
57:3	אבל בוא הנה, you sons of the prophetess, you offspring of an adulterous man and a fornicating woman.
57:4	Whom are you mocking? Against whom have you opened your mouth wide and wagged your tongue? Are you not sons of wickedness, a lying offspring,
57:5	who are being consoled by idols under every leafy tree, immolating little children at the torrents, under the high rocks?
57:6	Your portion is in the currents of the torrent; this is your lot! And you yourselves have poured out libations to them; you have offered sacrifice. Should I not be angry over these things?
57:7	Upon a high and lofty mountain, you have placed your bed, and you have ascended to that place to immolate victims.
57:8	And behind the door, and beyond the post, you have set up your memorial. For you uncovered yourself next to me, and you received an adulterer. You widened your bed, and you formed a pact with them. You loved their bed with an open hand.
57:9	And you have adorned yourself for the king with ointments, and you have increased your cosmetics. You have sent your representatives to distant places, and you have debased yourself all the way to Hell.
57:10	You have been wearied by the multitude of your own ways. Yet you did not say, “I will cease.” You have found life by your own hand; בגלל זה, you have not prayed.
57:11	For whose sake have you been anxiously afraid, so that you would lie and not be mindful of me, nor consider me in your heart? For I am silent, and I am like someone who does not see, and so you have forgotten me.
57:12	I will announce your justice, and your works will not benefit you.
57:13	When you cry out, let your followers free you. But the wind will carry them all away; a breeze will take them up. But he who has faith in me will inherit the earth and will possess my holy mountain.
57:14	And I will say: “Make way! Grant passage! Move to the side of the path! Take the obstacles out of the way of my people!”
57:15	For this is said by the Most High, the Sublime One, who dwells in eternity. And his name is Holy, for he dwells in the exalted and holy place, and he acts with a restrained and humble spirit, to revive the spirit of the humble, and to revive the heart of the contrite.
57:16	For I will not contend unceasingly, and I will not be angry to the end. For I will exhale my breath, and the Spirit will go forth from my face.
57:17	Because of the iniquity of his avarice, I was angry, and I struck him down. I concealed my face from you, and I was angry. And he went astray by wandering in his heart.
57:18	I saw his ways, and I healed him, and I led him back again, and I restored consolations to him and to those who mourn for him.
57:19	I created the fruit of the lips: שָׁלוֹם, peace to him who is far away, and peace to him who is near, אמר ה', and I healed him.
57:20	But the impious are like the raging sea, which is not able to be quieted, and its waves stir up dirt and mud.
57:21	There is no peace for the impious, says the Lord God.

ישעיהו 58

58:1	לזעוק! Cease not! Exalt your voice like a trumpet, and announce to my people their wicked acts, and to the house of Jacob their sins.
58:2	For they also seek me, from day to day, and they are willing to know my ways, like a nation which has done justice and has not abandoned the judgment of their God. They petition me for judgments of justice. They are willing to draw near to God.
58:3	“Why have we fasted, and you have not taken notice? Why have we humbled our souls, and you have not acknowledged it?” Behold, in the day of your fasting, your own will is found, and you petition for payment from all your debtors.
58:4	לְהַבִּיט, you fast with strife and contention, and you strike with the fist impiously. Do not choose to fast as you have done even to this day. Then your outcry will be heard on high.
58:5	Is this a fast such as I have chosen: for a man to afflict his soul for a day, to contort his head in a circle, and to spread sackcloth and ashes? Should you call this a fast and a day acceptable to the Lord?
58:6	Is not this, במקום זאת, the kind of fast that I have chosen? Release the constraints of impiety; relieve the burdens that oppress; freely forgive those who are broken; and break apart every burden.
58:7	Break your bread with the hungry, and lead the destitute and the homeless into your house. When you see someone naked, cover him, and do not despise your own flesh.
58:8	Then your light will break forth like the morning, and your health will improve quickly, and your justice will go before your face, and the glory of the Lord will gather you up.
58:9	Then you will call, and the Lord will heed; you will cry out, and he will say, "הנה אני,” if you take away the chains from your midst, and cease to point your finger and to speak what is not beneficial.
58:10	When you pour out your life for the hungry, and you satisfy the afflicted soul, then your light will rise up in darkness, and your darkness will be like the midday.
58:11	And the Lord will give you rest continually, and he will fill your soul with splendor, and he will free your bones, and you will be like a watered garden and like a fountain of water whose waters will not fail.
58:12	And places that have been desolate for ages will be built up by you. You will raise a foundation for generation after generation. And you will be called the repairer of hedges, who turns the roadways into quiet places.
58:13	If you restrain your foot on the Sabbath, from doing your own will on my holy day, and if you call the Sabbath delightful, and the Holy of the Lord glorious, and if you glorify him, while you do not act according to your own ways, and your own will is not found, not even to speak a word,
58:14	then you will find delight in the Lord, and I will take you up, above the heights of the earth, and I will nourish you with the inheritance of Jacob, your father. כי פי ה' דיבר.

ישעיהו 59

59:1	לְהַבִּיט, the hand of the Lord has not been shortened, so that it cannot save, and his ear has not been blocked, so that it cannot hear.
59:2	But your iniquities have made a division between you and your God, and your sins have concealed his face from you, so that he would not hear.
59:3	For your hands have been polluted by blood, and your fingers by iniquity. Your lips have spoken lies, and your tongue utters iniquity.
59:4	There is no one who calls for justice, and there is no one who judges truly. For they trust in nothing, and they speak emptiness. They have conceived hardship, and they have given birth to iniquity.
59:5	They have ruptured the eggs of asps, and they have woven the webs of spiders. Whoever will eat of their eggs will die. For what has been incubated will hatch into a king snake.
59:6	Their weavings will not be for clothing, nor will they cover themselves with their handiwork. Their works are useless things, and the work of iniquity is in their hands.
59:7	Their feet run to evil, and they rush to shed innocent blood. Their thoughts are useless thoughts; devastation and destruction are in their ways.
59:8	They have not known the way of peace, and there is no judgment in their steps. Their paths have become crooked for them. Anyone who treads in them knows no peace.
59:9	בגלל זה, judgment is far from us, and justice will not take hold of us. We waited for light, והנה, darkness; we waited for brightness, and we walked in darkness.
59:10	We groped for the wall, like one who is blind, and we felt our way, like one without eyes. We stumbled at midday, as if in darkness; and in darkness, as if in death.
59:11	We will all roar like bears, and we will sigh like despondent doves. We hoped for judgment, and there is none; for salvation, and it is far from us.
59:12	For our iniquities have been multiplied in your sight, and our sins have answered us. For our wickedness is with us, and we have acknowledged our iniquities:
59:13	sinning and lying against the Lord. And we have turned away, not so as to go after our God, and so that we were speaking calumny and transgression. התעברנו, and spoken from the heart, words of falsehood.
59:14	And judgment has been turned backwards, and justice has stood far away. For truth has fallen down in the street, and fairness was not able to enter.
59:15	And the truth has gone into oblivion. And he who withdraws from evil endures plunder. And the Lord saw this, and it seemed evil in his eyes. For there is no judgment.
59:16	And he saw that there was no good man. And he was astonished that there was no one to meet him. And his own arm brought salvation to him, and his own justice strengthened him.
59:17	He clothed himself with justice as with a breastplate, and with a helmet of salvation upon his head. He put on the vestments of vengeance, and he was covered with zeal as with a cloak.
59:18	This was for vindication, as a repayment of indignation to his adversaries, and as a sudden reversal for his enemies. He will repay the islands in their turn.
59:19	And those from the west will fear the name of the Lord, and those from the rising of the sun will fear his glory, when he arrives like a violent river, which the Spirit of the Lord urges on.
59:20	And the Redeemer will arrive in Zion, and to those who return from the iniquity within Jacob, אומר ה'.
59:21	This is my pact with them, אומר ה'. My Spirit is within you, and my words, which I have put in your mouth, will not withdraw from your mouth, nor from the mouth of your offspring, nor from the mouth of your offspring’s offspring, אומר ה', from this moment, and even forever.

ישעיהו 60

60:1	קום כדי להיות מואר, הו ירושלים! כי האור שלך הגיע, וכבוד ה' קם עליך.
60:2	כי הנה, חושך יכסה את הארץ, וחושך עבות יכסה את העמים. אז יקום ה' מעליך, ותפארתו תיראה בך.
60:3	והגוים ילכו לאורך, והמלכים ילכו בפאר עלייתך.
60:4	הרם את עיניך מסביב וראה! כל אלה נאספו יחד; הם הגיעו לפניך. בניך יגיעו מרחוק, ובנותיך יקומו מצידך.
60:5	ואז תראה, ואתה תעלה על גדותיו, ולבך יתפלא ויתרחב. כאשר המוני הים יתגיירו אליך, עוז הגוים יקרב אליך.
60:6	המוני גמלים יציפו אותך: הרומדרים ממדיין ואיפה. יגיעו כל אלה משיבא, נושא זהב ולבונה, ומבשר הלל לה'.
60:7	All the flocks of Kedar will be gathered together before you; the rams of Nebaioth will minister to you. They will be offered upon my pleasing altar, and I will glorify the house of my majesty.
60:8	Who are these ones, who fly like the clouds and like doves to their windows?
60:9	For the islands await me, and the ships of the sea in the beginning, so that I may lead your sons from far away, their silver and their gold with them, to the name of the Lord your God and to the Holy One of Israel. כי הוא האדיר אותך.
60:10	And the sons of sojourners will build up your walls, and their kings will minister to you. For in my wrath, I have struck you. And in my reconciliation, ריחמתי עליך.
60:11	And your gates will be open continually. They will not be closed day or night, so that the strength of the nations may be brought before you, and their kings may be lead in.
60:12	For the nation and the kingdom that will not serve you will perish. And the Gentiles will be devastated by solitude.
60:13	The glory of Lebanon will arrive before you, the fir tree and the box tree and the pine tree together, to adorn the place of my sanctification. And I will glorify the place of my feet.
60:14	And the sons of those who humiliate you will approach and will bow down before you. And all who detract you will reverence the path of your feet. And they will call you the City of the Lord, the Zion of the Holy One of Israel.
60:15	For though you were forsaken, and held in hatred, and there was no one who would pass near you, I will establish you as an everlasting glory, as a gladness from generation to generation.
60:16	And you will drink the milk of the Gentiles, and you will be nursed at the breasts of kings, and you will know that I am the Lord, your Saviour and your Redeemer, the Strong One of Jacob.
60:17	In exchange for brass, I will bring gold; and in exchange for iron, I will bring silver; and for wood, brass; and for stones, iron. And I will make your visitation into peace, and your leaders into justice.
60:18	Iniquity will no longer be heard in your land, nor devastation and destruction in your borders. And salvation will occupy your walls, and praise will occupy your gates.
60:19	The sun will no longer be your light by day, nor will the brightness of the moon illuminate you. במקום זאת, the Lord will be an everlasting light for you, and your God will be your glory.
60:20	Your sun will no longer set, and your moon will not diminish. For the Lord will be an everlasting light for you, and the days of your mourning will be completed.
60:21	And your people will all be just. They will inherit the earth in perpetuity, the seedling of my planting, the work of my hand, so as to glorify me.
60:22	The least will become a thousand, and a little one will become a very strong nation. אני, אדוני, will accomplish this, suddenly, in its time.

ישעיהו 61

61:1	The Spirit of the Lord is upon me, for the Lord has anointed me. He has sent me to bring good news to the meek, so as to heal the contrite of heart, to preach leniency to captives and release to the confined,
61:2	and so to proclaim the acceptable year of the Lord and the day of vindication of our God: to console all who are mourning,
61:3	to take up the mourners of Zion and to give them a crown in place of ashes, an oil of joy in place of mourning, a cloak of praise in place of a spirit of grief. And there, they shall be called the strong ones of justice, the planting of the Lord, unto glorification.
61:4	And they will rebuild the deserted places of past ages, and they will raise up the ruins of antiquity, and they will repair the desolate cities, which had been dissipated for generation after generation.
61:5	And foreigners will stand up and will pasture your flocks. And the sons of sojourners will be your farmers and the workers of your vineyards.
61:6	But you yourselves will be called the priests of the Lord. It will be said to you, “You are the ministers of our God.” You will eat from the strength of the Gentiles, and you will pride yourself on their glory.
61:7	Instead of your double confusion and shame, they will praise their portion. בגלל זה, they will possess double in their land. Everlasting joy will be for them.
61:8	כי אני ה', who loves judgment and who holds hatred for robbery within a burnt offering. And I will turn their work into truth, and I will forge a perpetual covenant with them.
61:9	And they will know their offspring among the nations, and their progeny in the midst of the peoples. All who see them will recognize them: that these are the offspring whom the Lord has blessed.
61:10	I will rejoice greatly in the Lord, and my soul will exult in my God. For he has clothed me with the vestments of salvation, and he has wrapped me in the clothing of justice, like a groom arrayed with a crown, and like a bride adorned with her jewels.
61:11	For as the earth brings forth its seedlings and the garden produces its seeds, so will the Lord God bring forth justice and praise in the sight of all the nations.

ישעיהו 62

62:1	For the sake of Zion, I will not be silent, and for the sake of Jerusalem, I will not rest, until her Just One advances in splendor, and her Savior is kindled like a lamp.
62:2	והגוים יראו את הצדק שלך, וכל המלכים יראו את הנודע שלך. ויקראו לך בשם חדש, אשר יבחר פי ה'.
62:3	וְהָיִיתָ לְכֶתֶר תְּהִלָּה בְּיַד ה', וכתר מלכות ביד אלוהיך.
62:4	לא תיקרא עוד עזוב. ולא תיקרא עוד ארצך שוממה. במקום זאת, אתה תיקרא הרצון שלי בתוכו, ותקרא ארצך מיושבת. כי ה' מצא חן בעיניך, וְאֶת אֶרֶץֶךָ יִשָּׁב.
62:5	כי הצעיר יחיה עם הבתולה, וילדיך יחיו איתך. וישמח החתן על הכלה, וַיִּשְׂמַח אֱלֹהֶיךָ עָלֶיךָ.
62:6	על הקירות שלך, הו ירושלים, הצבתי שומרים כל היום וכל הלילה ללא הרף; הם לא ישתקו. אתם שחושבים על ה', אתה לא צריך לשתוק,
62:7	ואל תיתן לו שתיקה, עַד שֶׁיִּתְיַצֵּשׁ וּכְמִינָה אֶת יְרוּשָׁלַ ִם לְהִלָּה עַל הָאָרֶץ.
62:8	ה' נשבע ביד ימינו ובזרוע כוחו: "בְּהֶחלֵט, לא אתן עוד לתבואתך להיות מאכל אויביך. ובני זרים לא ישתו את ייןך, על אשר עמלת."
62:9	לאלו שיאספו יאכלו, ויהללו את ה'. וְהַמְקַבְּרִים אוֹתָהּ, יִשְׁתְּהוּ בְּחִצְרֵי קָדְשִׁי.
62:10	עובר דרך, לעבור בשערים! תכין דרך לאנשים! הפוך את הכביש לרמה, להסיר את האבנים, ותרים אות לעם!
62:11	לְהַבִּיט, ה' השמיע זאת עד קצה הארץ. ספר לבת ציון: "לְהַבִּיט, המושיע שלך מתקרב! לְהַבִּיט, his reward is with him, ועבודתו לפניו".
62:12	והם יקראו להם: העם הקדוש, גאולי ה'. אז יקראו לך: עיר מבוקשת, ולא ננטש.

ישעיהו 63

63:1	מי זה, שמגיע מאדום עם בגדים צבועים מבוזרה? זה החתיך בחלוק שלו, מתקדם במלוא כוחו. זה אני, יו"ר המשפטים, ואני הלוחם לישועה.
63:2	ואז, למה הבגד שלך אדום, ולמה בגדיך כמי שדורכים בגת?
63:3	דרכתי את הגת לבד. ובין העמים, אין גבר לידי. דרסתי אותם בחמתי, ודרכתי אותם בחמתי. וכך, דמם נזרק על לבושי, והכתמתי את כל בגדיי.
63:4	כי יום הנקמה בלבי. שנת הגאולה שלי הגיעה.
63:5	I gazed around, and there was no one to assist. I sought, and there was no one who would help. וכך, my own arm has saved for me, and my own wrath itself has assisted me.
63:6	And I have trampled the peoples in my fury, and I have inebriated them with my indignation, and I have torn down their strength to the ground.
63:7	I will remember the compassion of the Lord, the praise of the Lord over all that the Lord has bestowed on us, and over the multitude of his good things for the house of Israel, which he has granted to them according to his leniency, and according to the multitude of his mercies.
63:8	והוא אמר: “Yet truly, these are my people, sons who have not been disowned.” And he became their Savior.
63:9	Throughout all their tribulation, he was not troubled, for the Angel of his presence saved them. With his love, and by his leniency, he has redeemed them, and he has carried them and lifted them up, throughout all the days of the ages.
63:10	But they themselves provoked to wrath and afflicted his Holy Spirit, and he was turned to be for them like an enemy, and he himself went to war against them.
63:11	And he remembered the days of ancient times, the days of Moses and his people. Where is he who led them out of the sea, with the shepherds of his flock? Where is he who placed his Holy Spirit in their midst?
63:12	He led Moses by the right hand, with the arm of his majesty. He split the waters before them, in order to make an everlasting name for himself.
63:13	He led them through the abyss, like a horse which does not stumble, במדבר.
63:14	Like an animal who descends to an open field, the Spirit of the Lord was their guide. Thus did you lead your people, in order to make a glorious name for yourself.
63:15	Gaze down from heaven, and behold from your holy habitation and from your glory. Where is your zeal, and your strength, the fullness of your heart and of your compassion? They have held themselves back from me.
63:16	For you are our Father, and Abraham has not known us, and Israel has been ignorant of us. You are our Father, O Lord our Redeemer. Your name is beyond all ages.
63:17	Why have you allowed us to stray from your ways, הו אדון? Why have you hardened our heart, so that we do not fear you? Return, for the sake of your servants, the tribes of your inheritance.
63:18	They have possessed your holy people as if it were nothing. Our enemies have trampled your sanctuary.
63:19	We have become as we were in the beginning, when you did not rule over us, and when we were not called by your name.

ישעיהו 64

64:1	I wish that you would rend the heavens, and then descend! The mountains would flow away before your face.
64:2	They would melt, as if thoroughly burned by fire. The waters would burn with fire, so that your name might be made known to your enemies, so that the nations would be stirred up before your face.
64:3	When you will perform miracles, we will not be able to withstand them. You descended, and the mountains flowed away before your presence.
64:4	From ages past, they have not heard it, and they have not perceived it with the ears. Apart from you, O God, the eye has not seen what you have prepared for those who await you.
64:5	You have met with those who rejoice in doing justice. By your ways, they will remember you. לְהַבִּיט, you have been angry, כי חטאנו. בזה, המשכנו, אבל נינצל.
64:6	וכולנו הפכנו לטמאים. וכל הצדקות שלנו הם כמו סמרטוט של מחזור. וכולנו נפלנו, כמו עלה. ועוונותינו סחפו אותנו, כמו הרוח.
64:7	אין מי שקורא בשמך, אשר קם ומחזיק בך. הסתרת את פניך מאיתנו, וְהִכְסַתְתָּנוּ בְּיַד עוֹנֵנוּ.
64:8	ועכשיו, הו אדון, אתה אבינו, ובכל זאת באמת, אנחנו חימר. ואתה היוצר שלנו, וכולנו מעשה ידיך.
64:9	אל תכעסי כל כך, הו אדון, ולא להזכיר עוד את עווננו. לְהַבִּיט, תחשוב שכולנו האנשים שלך.
64:10	עיר מקדשך הפכה למדבר. ציון הפכה למדבר. ירושלים שוממה.
64:11	בית קידושנו ותפארתנו, where our fathers praised you, has been completely consumed by fire, and all our admirable things have been turned into ruins.
64:12	Should you restrain yourself, הו אדון, concerning these things? Should you remain silent, and afflict us vehemently?

ישעיהו 65

65:1	Those who before were not asking for me have sought me. Those who have not sought me have found me. אמרתי, "לְהַבִּיט, it is I! לְהַבִּיט, it is I!” to a nation which was not invoking my name.
65:2	I have extended my hands all day long to an unbelieving people, who advance along a way that is not good, following their own thoughts,
65:3	to a people who provoke me to anger before my face continually, who immolate in the gardens, and who sacrifice upon the bricks.
65:4	They live in sepulchers, and they sleep in the shrines of idols. They eat the flesh of swine, and a profane elixir is in their vessels.
65:5	They say: "עזוב ממני! Do not approach me, for you are unclean!” Such as these will be the smoke in my fury, a fire burning all day long.
65:6	לְהַבִּיט, it has been written in my sight; I will not be silent. במקום זאת, I will render retribution into their sinews.
65:7	Your iniquities are joined with the iniquities of your fathers, אומר ה'. For they have sacrificed upon the mountains, and they have offended me upon the hills. וכך, I will measure back to them, from their first work, into their sinews.
65:8	כך אומר ה': In the same way as it is said about a grain found in a cluster, “Do not destroy it, because it is a blessing,” so will I act for the sake of my servants, so that I may not destroy the whole.
65:9	And I will lead forth an offspring from Jacob, and a possessor of my mountains from Judah. And my elect shall inherit it, and my servants shall live there.
65:10	And the open plains will become sheepfolds for the flocks, and the valley of Achor will become a domicile for the herds, for my people who have sought me.
65:11	And you who have forsaken the Lord, who have forgotten my holy mountain, who set a table for Fortune, and who offer libations concerning her:
65:12	I will number you with the sword, and you will all fall by slaughter. For I called and you did not respond; אני דיברתי, and you did not listen. And you did what is evil in my eyes; and what I did not will, you have chosen.
65:13	בגלל זה, thus says the Lord God: לְהַבִּיט, my servants will eat, and you will be hungry. לְהַבִּיט, my servants will drink, and you will be thirsty.
65:14	לְהַבִּיט, my servants will rejoice, and you will be confounded. לְהַבִּיט, my servants will give praise in exultation of heart, and you will cry out in sorrow of heart, and you will wail in contrition of spirit.
65:15	And you will leave behind your name to my elect as a curse. And the Lord God will put you to death, and he will call his servants by another name.
65:16	By that name, whoever is blessed on earth, will be blessed in God. אָמֵן! And whoever swears on earth, will swear by God. אָמֵן! For the past anguishes have been delivered into oblivion, and they have been hidden from my eyes.
65:17	כי הנה, I create the new heavens and the new earth. And the former things will not be in memory and will not enter into the heart.
65:18	But you will be glad and exult, even forever, in these things that I create. כי הנה, I create Jerusalem as an exultation, and its people as a joy.
65:19	And I will exult in Jerusalem, and I will rejoice in my people. And neither a voice of weeping, nor a voice of outcry, will be heard in her anymore.
65:20	There will no longer be an infant of only a few days there, nor an elder who does not complete his days. For a mere child dies at a hundred years of age, and a sinner of a hundred years will be accursed.
65:21	And they will build houses, and will inhabit them. And they will plant vineyards, and will eat their fruits.
65:22	They will not build, so that another may inhabit. They will not plant, so that another may eat. For according to the days of a tree, so will be the days of my people. And the works of their hands will be long-standing.
65:23	My elect will not labor in vain, and they will not bring forth in disorder. For they are the offspring of the blessed of the Lord, and their posterity are with them.
65:24	וזה יהיה: before they call out, I will perceive; while they are still speaking, I will hear.
65:25	The wolf and the lamb will pasture together. The lion and the ox will eat hay. And dust will be the food of the serpent. הם לא יזיקו, ולא יהרגו, על כל ההר הקדוש שלי, אומר ה'.

ישעיהו 66

66:1	כך אומר ה': Heaven is my throne, and the earth is my footstool. What is this house that you would build for me? And what is this place of my rest?
66:2	My hand has made all these things, and all these things have been made, אומר ה'. But upon whom will I look with favor, except upon a poor little one, who is contrite in spirit, and who trembles at my words?
66:3	Whoever immolates an ox, it is as if he slaughters a man. Whoever sacrifices a sheep, it is as if he is smashing the head of a dog. Whoever offers an oblation, it is as if he is offering swine’s blood. Whoever makes remembrance with incense, it is as if he is blessing an idol. All these things, they have chosen according to their own ways, and their soul has taken delight in their own abominations.
66:4	לָכֵן, I also will choose their illusions, and I will lead over them the things that they feared. For I called, and there was no one who would respond. I have spoken, and they have not listened. And they have done evil in my eyes; and what I did not will, they have chosen.
66:5	Listen to the word of the Lord, you who tremble at his word. Your brothers, who hate you and who cast you out because of my name, have said: “Let the Lord be glorified, and we will see by your rejoicing.” But they themselves will be confounded.
66:6	A voice of the people from the city! A voice from the temple! The voice of the Lord repaying retribution to his enemies!
66:7	Before she was in labor, she gave birth. Before her time arrived for delivery, she gave birth to a male child.
66:8	Who has ever heard of such a thing? And who has seen anything like this? Will the earth give birth in one day? Or will a nation be born all at once? For Zion has been in labor, and she has given birth to her sons.
66:9	Will I, who causes others to give birth, not also give birth myself, אומר ה'? Will I, who bestows generation upon others, be barren myself, אומר ה' אלוהיך?
66:10	Rejoice with Jerusalem, and exult in her, all you who love her! Rejoice greatly with her, all you who mourn over her!
66:11	So may you nurse and be filled, from the breasts of her consolations. So may you receive milk and overflow with delights, from every portion of her glory.
66:12	For thus says the Lord: לְהַבִּיט, I will turn a river of peace toward her, with an inundating torrent: the glory of the Gentiles, from which you will nurse. You will be carried at the breasts, and they will caress you upon the knees.
66:13	In the manner of one whom a mother caresses, so will I console you. And you will be consoled in Jerusalem.
66:14	You will see, and your heart will be glad, and your bones will flourish like a plant, and the hand of the Lord will be known to his servants, and he will be angry with his enemies.
66:15	כי הנה, the Lord will arrive with fire, and his four-horse chariots will be like a whirlwind: to render his wrath with indignation, and his rebuke with flames of fire.
66:16	For the Lord will divide with fire, and with his sword among all flesh, and those slain by the Lord will be many.
66:17	Those who were sanctified, who thought themselves to be clean in the gardens behind the inner gate, who were eating swine’s flesh, and the abomination, ואת העכבר: they will be consumed all at once, אומר ה'.
66:18	But I know their works and their thoughts. I am arriving, so that I may gather them together with all nations and languages. And they will approach, and they will see my glory.
66:19	And I will set a sign among them. And I will send some of those who will have been saved to the Gentiles in the sea, to Africa, and to those who draw the bow in Lydia, to Italy and Greece, to islands far away, to those who have not heard of me, and to those who have not seen my glory. And they will announce my glory to the Gentiles.
66:20	And they will lead all of your brothers from all of the Gentiles as a gift to the Lord, on horses, and in four-horse chariots, and on stretchers, and on mules, and in coaches, to my holy mountain Jerusalem, אומר ה', in the same manner that the sons of Israel would carry an offering in a pure vessel into the house of the Lord.
66:21	And I will take from them to be priests and Levites, אומר ה'.
66:22	For in like manner as the new heavens and the new earth, which I will cause to stand before me, אומר ה', so will your offspring and your name stand.
66:23	And there will be month after month, and Sabbath after Sabbath. And all flesh will approach, so as to adore before my face, אומר ה'.
66:24	And they will go out, and they will view the carcasses of the men who have transgressed against me. Their worm will not die, and their fire will not be extinguished. And they will be a sight to all flesh even unto revulsion.