יָנוּאָר 18, 2013, קריאה

המכתב אל העברים 4: 1-5, 11

4:1 לָכֵן, אנחנו צריכים לפחד, שמא תוותר על ההבטחה להיכנס למנוחתו, וייתכן שחלקכם יישפטו כחסרים.
4:2 כי כך הוכרז לנו בדומה להם. אבל עצם שמיעת המילה לא הועילה להם, כיון שלא היה מחובר עם אמונה בדברים אשר שמעו.
4:3 כי אנחנו שהאמינו, ניכנס למנוחה, באותו אופן כמו שהוא אמר: "כך הוא כפי שנשבעתי בחמתי: לא יכנסו למנוחתי!"ובוודאי, זה כאשר העבודות מיסוד העולם הסתיימו.
4:4 ל, במקום מסוים, הוא דיבר על היום השביעי בצורה זו: "וינוח אלוהים ביום השביעי מכל מעשיו."
4:5 ושוב במקום הזה: "לא יכנסו למנוחתי!”
4:11 לָכֵן, נמהר להיכנס אל המנוחה ההיא, כדי שאף אחד לא ייפול לאותה דוגמה של חוסר אמונה.